שאל שאלה

ביקרת באתר שלנו ועדיין יש לך שאלות? אתה מוזמן לפנות אלינו בכל עת

יעוץ והכוונה הניתנים שלא במסגרת פתיחת שירות אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופא ואינם בגדר "אבחנה רפואית" או "חוות דעת רפואית".
בכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה (גופני או נפשי), יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, לחדר מיון בבית חולים קרוב או למגן דוד אדום.

פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתמידע רפואישינוי בטיפולמידע רפואיאיך מתי ובאיזו תדירות: כל מה שרציתם לדעת על אבחון מוקדם של סרטן מעי הגס

איך מתי ובאיזו תדירות: כל מה שרציתם לדעת על אבחון מוקדם של סרטן מעי הגס

סרטן מעי הגס הוא מסוגי הסרטן המובילים מבחינת שכיחות ותמותה. קיימים כמה סוגים של בדיקות לגילוי מוקדם.

סרטן מעי הגס הוא מסוגי הסרטן המובילים מבחינת שכיחות ותמותה. בארה"ב כ- 1,350,000 מקרים חדשים מתגלים מדי שנה והמחלה היא גורם התמותה השני בגודלו. אחוזי ההישרדות של סרטן מעי הגס בשלבים מתקדמים הם נמוכים מאוד אך ההתפתחות של הסרטן היא הדרגתית ואיטית. תחילה נוצרים גידולים קטנים במעי הגס הנקראים פוליפים (Polyps) שאינם ממאירים או מסוכנים בפני עצמם, אך 15% מתוכם יהפכו לסרטן מעי הגס במידה ולא יוסרו בזמן. מסיבה זו, משאבים רבים מוקדשים לבדיקות שגרתיות שמטרתן זיהוי מוקדם של פוליפים לפני שהם מספיקים להפוך לסרטניים.

 

קיימים כמה סוגים של בדיקות לגילוי מוקדם. הבדיקה הסטנדרטית היא קולונוסקופיה. כחלק  מהבדיקה, הרופא מחדיר צינור גמיש עם מצלמה למעי הגס ובודק אם קיימים פוליפים או גידולים. היתרון המרכזי בבדיקה זו הוא דיוק והעובדה שאם הרופא מזהה פוליפ אפשר להסיר אותו מיד ללא צורך בפרוצדורה נוספת. מצד שני, מדובר בבדיקה פולשנית שעלולה להוביל לסיבוכים כמו קרע במעי הגס ודימומים.

 

בדיקה שנייה היא קולונוסקופיה וירטואלית. הבחינה של המעי הגס נעשה באמצעות דימות מסוג CT. ההכנה לבדיקה זהה לזו של קלונוסקופיה רגילה, אך היא אינה פולשנית ולכן אמורה להפחית את שכיחות הסיבוכים. הבדיקה הוירטואלית פחות נפוצה ובימים אלו נערכים מחקרים לגבי מידת הדיוק שלה ואחוזי הסיבוכים. החיסרון של בדיקה זו הוא שבמידה ויש ממצא חיובי, החולה יצטרך לעשות הכנה נוספת ולעבור קולונוסקופיה רגילה בכדי להסיר את הממצא.

 

בדיקה שלישית היא בדיקת דם סמוי בצואה. גידולים ופוליפים לעיתים מדממים ובדיקת צואה חיובית עשויה להעיד על קיומם. לבדיקה זו יתרנות ברורים, היא אינה פולשנית ולכן אינה כרוכה בסיבוכים שנגרמות בקולונוסקופיה. הבעיה היא שהדיוק נמוך יותר, והבדיקה מותאמת יותר למציאת גידולים סרטניים ופחות רגישה לפוליפים. בנוסף, כמו בקולונוסקופיה וירטואלית, במידה ויש ממצא חיובי, המטופל יצטרך לעבור קולונוסקופיה בכדי לוודא ולהסיר את הפוליפ.    

 

השאלה המתבקשת היא אילו מבין הבדיקות האלו כדאי לעשות ובאיזה תדירות. באופן לא מפתיע, אין תשובה אחת נכונה. תוכנית לגילוי מוקדם מתבססת על גורמי הסיכון האישיים של המטופל המתחלקים לשתי קטגוריות: גורמי סיכון נשלטים וכאלו שאינם נשלטים. אכילת אוכל מעובד, עישון, משקל עודף ואורח חיים כולם נמצאים בשליטתנו בעוד שגיל, רקע המשפחתי, מין וגורמים גנטיים אינם בשליטה. שכלול של כל הגורמים האלו יחד מביא לשיוך המטופל לאחד משלושה קבוצות סיכון: נמוך, בינוני וגבוה. לכל קבוצה הנחיות בינלאומיות לגבי התדירות וסוג הבדיקות.

 

על פי ההנחיות, לאנשים שנמצאים בסיכון נמוך מומלץ להתחיל את הבדיקות בגיל 50, ולעבור קולונוסקופיה כל 10 שנים. במידה ויש העדפה לשימוש בבדיקת הצואה, יש לבצע את הבדיקה כל 1-2 שנים. אנשים בעלי סיכון בינוני מונחים לעבור קולונוסקופיה כל שלוש שנים ובעלי סיכון גבוה לעבור קלונוסקופיה כל 1-3 שנים בהתאם לנסיבות הספציפיות. ככלל, הגיל שבו מתחילים לבצע קולונוסקופיות הוא 50, אבל אם יש קרוב משפחה שחלה במחלה, מתחילים את המעקב 10 שנים קודם לגיל שבו קרוב המשפחה אובחן.  

 

ההנחיות האלו הוכחו כמובילים לתוצאות אופטימליות: מפחיתות את השכיחות של הסרטן ומקרי המוות. מודעות לצורך ולאופציות השונות ביחס לגילוי מוקדם הוא חלק חיוני מהמאמץ הכולל להילחם במחלה. בכל מקרה של ספק, כדאי לשאול את הרופאה לגבי הסיכונים האישיים והתוכנית המומלצת.

 

קבוצת סיכון

גיל התחלה

תדירות

היסטוריה משפחתית

10 שנים לפני גיל האבחון של הקרוב

לפי קבוצת הסיכון

סיכון נמוך

50

כל 10 שנים

סיכון בינוני

50

כל 3 שנים

סיכון גבוה

50

כל 1-3 שנים

 

אספירין – לא מועיל, לא מזיק. האומנם?
אספירין – לא מועיל, לא מזיק. האומנם?
מפרצת באבי העורקים - הרוצח השקט
מפרצת באבי העורקים - הרוצח השקט
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?