פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתמידע רפואיחדשנות ברפואהחיידקים במקום תרופות: המהפכה בחקר המיקרוביום תשנה את הרפואה

חיידקים במקום תרופות: המהפכה בחקר המיקרוביום תשנה את הרפואה

25/08/2019 | מאת: צוות מדיקס
חיידקים במקום תרופות: המהפכה בחקר המיקרוביום תשנה את הרפואה

הם מפרקים רעלנים, יכולים להשפיע על התפתחות מחלות ומושפעים גם מהתזונה שלנו. המחקר על "המיקרוביום האנושי" צובר תאוצה, והמסקנות שלו מייצרות תובנות חדשות על האופן שבו הגוף שלנו מושפע מאוכלוסיית היצורים שחיה בקרבו

כבר מהרגע הראשון שלנו בעולם, עוד במהלך לידה וגינלית, הופך הגוף שלנו לביתם של מיליוני חיידקים, וירוסים, פטריות ויצורים נוספים – שיוצרים יחד את "המיקרוביום האנושי" או ״מיקרוביוטה״. מדובר באורגניזמים זעירים שאינם נראים בעין בלתי מזוינת, ובפועל מתגוררים על הדופן של שכבת התאים החיצונית ביותר בגוף – החל מהעור שמגן על גופנו מבחוץ ועד לדופן הריאות או המעי.

 

בשנים האחרונות המחקר על המיקרוביום והרכבו נמצא בנסיקה. החל מ-2003, נכתבו עליו כמעט 13,000 מאמרים (למעלה מ-80% מסך כל המחקרים שנכתבו על הנושא משחר ההיסטוריה) שחשפו תגליות משמעותיות. בין היתר נמצא כי המיקרוביום בגופנו עשוי להשפיע על התפתחות של סוכרת, מחלות אוטו-אימוניות, אלרגיות ומחלות קרדיווסקולריות, מחלות נפש ומחלות נוירודגרנטיביות ואפילו על סרטן (עם זאת, החוקרים עדיין מתקשים להסביר כיצד ההשפעה הזאת מתרחשת בפועל).

 

היצורים הכלולים במיקרוביום מקיימים מערכת סימביוטית עם הגוף: הם מסייעים להגן עליו ובתמורה זוכים לתנאי מחייה נוחים ולתזונה שוטפת עבורם. כרבע מהרכב המיקרוביום נובע מהגנים שאנחנו נושאים. כך, למשל, אם הקיבה והוושט שלנו חומציים יותר משל אחרים, חיידקים מסוימים לא יוכלו להתקיים בהם. יתר הרכב המיקרוביום מושפע מהתזונה שלנו, ממצבנו הבריאותי ומהסביבה הפיזית שלנו (כמו האוויר שאנחנו נושמים והמים שאנחנו שותים). דיאטה קיצונית, לדוגמה, עשויה לשנות עד 40% מהרכב המיקרוביום במערכת העיכול על ידי גריעת התנאים אליהם המיקרוביום התרגל.

 

בניגוד לאמונה המקובלת, הכנסה של חיידקים טובים לגוף באמצעות תכשירים רפואיים או תזונה כמו חמוצים או יוגורט ("פרוביוטיקה") אינה תמיד אפקטיבית להשפעה על הרכב המיקרוביום, אך יעילה יותר במצב בו המיקרוביום המקורי נפגע, כמו לאחר שימוש באנטיביוטיקה.

 

כעת, חוקרים מנסים לבחון כיצד שינויים בהרכב המיקרוביום יכולים לעזור בטיפול במצבים רפואיים שונים. לדוגמה, באמצעות החדרה או הזלפה של חיידקים ויצורים לשטח הרצוי (כמו השתלת צואה של קרוב משפחה בריא), או דרך חיקוי סביבת המחייה של החיידקים שאותם אנחנו רוצים לראות משגשגים (למשל, באמצעות מריחת קרם עור, שניחן בחומציות ובהרכב הנכון עבור חיידקים שיעשירו את העור ויאזנו את הרכב המיקרוביום בו). שיטות אלו מצליחות לשנות את הרכב החיידקים, לייצר איזון חיובי חדש במיקרוביום ופורצות דרך לעתיד חדש בעולם הרפואה.

המטרה: להבין את השפעת המיקרוביום על האדם

מחקרים הראו כי המיקרוביום נתון לשינויים רבים עד סיום גיל ההתבגרות. לאחר מכן ההרכב מתייצב, למעט מקרים של שינויים קיצוניים שמשפיעים על הגוף או שינוי תזונתי מתמשך. החוקרים גילו כי שינויים שמתחוללים במיקרוביום בתקופת הילדות עלולים להשפיע על התפתחות מחלות. כך, למשל, נמצא קשר בין שינויים מסוימים במיקרוביום במעי לבין הסיכוי לחלות בצליאק, ובין הרכב המיקרוביום בריאות לסיכויים לפיתוח אסתמה או תגובות אלרגיות. יחד עם זאת, ההשפעה של המיקרוביום לא נעלמת אחרי גיל ההתבגרות. מחקרים קישרו את הרכב המיקרוביום במעי, למשל, להיווצרות פלאק בטא-אמילואידי במוח, שנחשב לגורם מוביל בהתפתחות אלצהיימר.

 

ידוע כי זנים מסוימים של חיידקים במיקרוביום משפיעים על מחלות מטבוליות כמו סוכרת סוג 1 ו-2, השמנת יתר חולנית וכבד שומני, בשל שינוי ביכולת הגוף לפרק סוכר ולהפריש אינסולין, והשפעה על קצב הפירוק של המאכלים במעי. תגלית זו הולידה חברות מתחום הבריאות שמציעות תפריטי תזונה מותאמים אישית למיקרוביום שנוכח בצואה של הנבדקים. תזונה מותאמת אישית מבטיחה קליטת סוכר נמוכה לאורך זמן, במקום קליטה חדה ומסוכנת. מכיוון שהמיקרוביום ייחודי לכל אדם - המאכלים המומלצים לאכילה ושמירה על רמות סוכר מאוזנות ייחודיים גם הם לכל אדם.

 

אחד הנושאים המשמעותיים הנחקרים בימים אלו עוסק ביכולת של המיקרוביום לנבא את השפעתן של תרופות על הגוף שלנו. בחלק מהמחקרים נמצא כי חיידקים מסוימים במעי קשורים לאופן בו הגוף מגיב לטיפול תרופתי (גם אם התרופה לא עברה כלל במערכת העיכול). תרופות אנטי-סרטניות אימונותרפיות מסוימות, למשל, נמצאו כמשפיעות באופן חיובי יותר על מטופלים בעלי חיידק מעי מסוים. החוקרים עדיין אינם בטוחים האם החיידק משפיע על הגוף בצורה שמשפיעה על אפקט התרופה, או שמא החיידק והתרופה מושפעים שניהם מגורם שלישי.

האתגרים והפוטנציאל של המיקרוביום

לצד ההישגים והגילויים הרבים, חשוב לציין כי גם כיום ניצבים החוקרים בפני אתגרים לא מבוטלים בחקר המיקרוביום. שאלות רבות בנוגע לאופן פעולת החיידקים עדיין לא זכו לתשובה, כמו האם כמות, סוג החיידקים או שילוב ביניהם משפיעים על האפקטיביות של פעולתם. בנוסף, חלק מהמיקרוביום בגופנו נראה ״רדום״, וזאת על אף שה-DNA של היצורים קיים. על כן יש לחקור גם מה למעשה מפעיל את הגנטיקה של המיקרוביום ומאפשר לו לשגשג.

 

אתגר נוסף עימו תיאלץ להתמודד רפואה המבוססת על המיקרוביום הוא ההתאמה האישית של טיפולים, ויצירת "קוקטייל מיקרוביום" אינדיבידואלי המותאם למטופל. סביר להניח כי הרכבה ייחודית זו תייקר את העלות של טיפולים שכאלה, ותהפוך לפחות בשלב ראשון לפתרון רק עבור מטופלים אמידים.

 

להמשך המחקר בתחום יש אפוא פוטנציאל אדיר. באמצעות הבנת אופן הפעולה של המיקרוביום ניתן יהיה לא רק לנבא התפתחות של מחלות עתידיות או לבחור טיפול תרופתי נכון יותר – אלא גם לפתח טיפולים ותרופות מתקדמות. שינוי הרכב המיקרוביום וטיפול יעיל באמצעותו במחלות שונות, עשויים לכלול פחות תופעות לוואי מטיפולים שקיימים כיום ופועלים על אתר המטרה, וכמובן לחסוך הרבה סבל מיותר. ככל שהידע שלנו על המיקרוביום האנושי ועל אופי פעילותו יגדל, כך ניתן יהיה להציע רפואה אפקטיבית וחכמה יותר בעתיד.

לא הכל שחור: הצד האופטימי של מגיפת הקורונה
לא הכל שחור: הצד האופטימי של מגיפת הקורונה
פיתוחים רפואיים והקשר למגיפות הגרועות ביותר בהיסטוריה
פיתוחים רפואיים והקשר למגיפות הגרועות ביותר בהיסטוריה
נכון או לא נכון? גם הגופים הרשמיים מתקשים לספק מידע מהימן על הקורונה
נכון או לא נכון? גם הגופים הרשמיים מתקשים לספק מידע מהימן על הקורונה