שאל שאלה

ביקרת באתר שלנו ועדיין יש לך שאלות? אתה מוזמן לפנות אלינו בכל עת

יעוץ והכוונה הניתנים שלא במסגרת פתיחת שירות אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופא ואינם בגדר "אבחנה רפואית" או "חוות דעת רפואית".
בכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה (גופני או נפשי), יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, לחדר מיון בבית חולים קרוב או למגן דוד אדום.

פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close

5 שלבי האבל

17/05/2014 | מאת: מערכת מדיקס

אדם המקבל בשורה קשה או עומד בפני מוות חווה, לפי הפסיכיאטרית השוויצרית אליזבת קובלר-רוס, חמישה שלבים בתהליך האבל עד להשלמה

ההתמודדות הרגשית עם בשורה מרה או קבלת אבחנה של מחלה קשה כרוכה בשלבים שונים ועוקבים שאיתם המטופל מתמודד. כמו במודלים התפתחותיים, פסיכולוגיים, הרי שאם המטופל לא השלים וסיים שלב מסוים, הוא אינו בשל לעבור לשלב הבא שהינו חשוב בתהליך ההתמודדות עם מחלה בכלל, ובפרט מחלה קשה.

 

שלבים אלה תוארו במודל שלבי האבל שפירסמה ב-1969 אליזבת קובלר-רוס, פסיכיאטרית ממוצא שוויצרי. בסיפור חייה מציינת קובלר-רוס את חוויותיה כנערה צעירה באירופה של אחרי מלחמת העולם השנייה. היא מתארת את ביקורה במחנה הריכוז מיידאנק שבפולין, שם החלה להתמודד עם שאלות של מוות, אובדן ואכזריות, התמודדות שהשפיעה על המשך דרכה. כרופאה צעירה חיה ופעלה בארה"ב, שם ניסחה את המודל שלה מתוך עבודה רבת שנים עם חולים סופניים ובני משפחותיהם. שלבי המודל מתייחסים להתמודדות של הנוטה למות עם מצבו, כמו גם להתמודדות של הסביבה עם אובדנו של אדם קרוב.

חמשת השלבים בתהליך ההתמודדות עם המוות:

שלב 1 - הכחשה ובידוד
"לא, לא אני, זה לא יכול להיות"

בשלב הזה החולה ובני משפחתו לא מאמינים לידיעה על הסוף המתקרב, ובדרך כלל משוכנעים שנפלה טעות. קובלר-רוס מתייחסת לתגובה זו כבולם זעזועים שהאדם זקוק לו עם קבלת הידיעה הקשה. ההשהיה שבהכחשה מאפשרת לאדם מעין פסק זמן לאסוף את עצמו, לגייס כוחות, ובהדרגה להחליף את ההכחשה במנגנוני הגנה פחות קיצוניים, שיאפשרו בהמשך הבנה וקבלה של המצב, גם אם בצורה חלקית. ההכחשה היא לרוב הגנה זמנית המבטאת את הקושי להתמודד עם המציאות.

שלב 2 - כעס
"למה דווקא אני?"

מרבית האנשים לא יכולים להמשיך להתכחש לאורך זמן לידיעות על המוות המתקרב, או על האהוב שאיננו עוד, וההכחשה מפנה את מקומה לרגשות קשים של כעס, זעם, קנאה ושנאה. זהו שלב קשה מאוד להתמודדות גם עבור סביבתו של החולה הסופני, או של האדם שחווה אובדן. הכעס מופנה החוצה, לסביבה, לכל הכיוונים, לעתים בצורה שנראית שרירותית וחסרת הבחנה. הבנה וקבלה של הזעם מצד הסובבים יעזרו להתמודדות בכיוון של השלמה, כאשר תגובה הפוכה מצד הסביבה תפחית את הסיכוי להשלים עם המצב ותגרום לתחושות של בדידות.

שלב 3 - מיקוח
"אני אעשה הכול, רק תן לי עוד כמה שנים"

שלב זה מאפיין חולים סופניים, המתמודדים עם בשורת המוות הקרב ועם קבלתו של אובדן שמתרחש בהדרגה. החולה מבטא את רצונו לדחות את הקץ בהתמקחות, בניסיון למנוע את הבלתי נמנע. ההתמקחות כוללת בדרך כלל התחייבות ל"תשלום" כלשהו מצד החולה בתמורה לדחיית גזר הדין, או למילוי משאלות אחרונות.

שלב 4 - דיכאון
"הכל חסר טעם עכשיו, בשביל מה לטרוח? בשביל מה לחיות?"

תחושה חריפה של אובדן, המשתנה בחומרתה מאדם לאדם, מחליפה את הכעס וניסיונות המיקוח. מופיעות מחשבות עגומות על העתיד, רגשות של אשמה ובושה, כשלון והחמצה. קובלר-רוס לא מאמינה בניסיונות לעודד ולהרגיע את החולה או המתאבל השרוי בדיכאון. לדבריה, הרגשת הדיכאון היא עיבוד רגשי חשוב של המצב, המסייע לתנועה בכיוון של קבלה והשלמה. לא כדאי לעודד ולשכנע ש"יהיה בסדר". למרות הקושי צריך לעבור את שלב הדיכאון מתוך הקשבה והבנה.

שלב 5- קבלה

אם הסתייע בידו של האדם לעבור בתמיכת הסביבה את שלבי ההתמודדות הקודמים, יופיע שלב של קבלה והשלמה. בשלב זה מתרחש ויתור על המאבק נגד הגורל ועל חשבונות עם העבר ועם הסביבה. החולה או המתאבל מסוגל לבטא מגוון של רגשות שחווה בשלבים הקודמים, להשלים עם סופיות החיים ולהיפרד מהאהובים עליו. בהדרגה מחליפים המגע השקט והמבט את מקומן של המילים, והאדם מתכנס בתוך עצמו, מרוקן מרגשות הכאב ומלהט המאבק נגד המציאות הכואבת.

 

בשלב זה האדם יכול להרגיש תשוש וזקוק למנוחה רבה, ויעדיף שלא להטריד את עצמו בענייני העולם. קבלה של המצב על ידי האדם עצמו וסביבתו הקרובה תאפשר פרידה של ממש. רוב החולים מגיעים לשלב זה, אך ישנן מעטים הממשיכים במאבק במוות ובהכחשתו ולא מגיעים לשלב שבו הם יכולים להניח לכך על מנת להשלים בשלווה עם המציאות. חשוב להבחין בשלב זה בין ייאוש וכניעה לבין השלמה וקבלה.

מפרצת באבי העורקים - הרוצח השקט
מפרצת באבי העורקים - הרוצח השקט
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
שימור פוריות  - החיים אחרי הטיפול בסרטן
שימור פוריות - החיים אחרי הטיפול בסרטן