שאל שאלה

ביקרת באתר שלנו ועדיין יש לך שאלות? אתה מוזמן לפנות אלינו בכל עת

יעוץ והכוונה הניתנים שלא במסגרת פתיחת שירות אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופא ואינם בגדר "אבחנה רפואית" או "חוות דעת רפואית".
בכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה (גופני או נפשי), יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, לחדר מיון בבית חולים קרוב או למגן דוד אדום.

פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתמידע רפואיסרטןגישה חדשה לסרטן: אימונותרפיה

גישה חדשה לסרטן: אימונותרפיה

עורכי כתב העת Science בחרו בשיטה שמטפלת במערכת החיסון במקום בגידול כפריצת הדרך של שנת 2013

כדאי שתתחילו לשנן את המושג "אימונותרפיה", כי בסוף השנה שעברה הוא נבחר על ידי צוות עורכי כתב העת Science כפריצת הדרך של שנת 2013. כך פורסם במהדורת 20 בדצמבר של כתב העת המהווה את ספינת הדגל של ה-American Association for the Advancement of Science.
 
למרות שההשלכות הסופיות של גישה זו עדיין אינן לגמרי ידועות ולמרות שהיא מתייחסת רק לחלק זעיר של חולי הסרטן ועזרה רק לכמה מהם, בכל זאת החליטו להכתיר אותה כפריצת דרך. מדוע?
 
לדעת עורכי המגזין, הגישה של אימונותרפיה עברה את המבחן. הסיבה היא שבאותה שנה הניסויים הקליניים ביססו את הפוטנציאל של הגישה בטיפול בחולי סרטן ושיכנעו אפילו את הספקנים. השטח רוחש סיפורים על הצלחות בהארכת חיים: אישה עם גידול בריאה בגודל של אשכולית כתוצאה ממלנומה, חיה ובריאה 13 שנים לאחר הטיפול; ילד בן 6 חולה לוקמיה שהיה על סף מוות וכעת הוא בכיתה ג' במצב של רמיסיה; גבר עם סרטן גרורתי בכליות שהמחלה שלו המשיכה לדעוך גם  לאחר הפסקת הטיפול.  
 
כשאוספים את האנקדוטות לנתונים, נוצרת תחושה של שינוי בפרדיגמה. אימונותרפיה מסמנת דרך חדשה לטיפול בסרטן - טיפול המכוון למערכת החיסון, ולא לגידול עצמו. אונקולוגים קובעים שאחרי ההתקדמות שכבר הושגה בתחום, לא תהיה דרך חזרה.
 
הדרך לא הייתה קלה. הצעדים הראשונים נעשיו על ידי האימונולוג ג'יימס אליסון, כיום רופא במרכז הסרטן באוניברסיטה של טקסס. בסוף שנות ה-80' חוקרים צרפתים, שלא חשבו כלל על סרטן, זיהו קולטן חדש של חלבון על תאי T (סוג של תאי דם לבנים שמשחקים תפקיד בתגובה החיסונית התאית). הקולטן נקרא CTLA-4
 (cytotoxic T-lymphocyte antigen 4). אליסון גילה שהחלבון הזה בולם את תאי ה-T ומונע מהם מלצאת למתקפות חיסוניות. הוא שאל את עצמו אם חסימה של החוסם תאפשר למערכת החיסון לצאת למסע להשמדת סרטן.
 
כעשר שנים אחר כך, ב-1996 פירסם אליסון מאמר ב-Science שבו הראה כיצד נוגדן ל-CTLA-4 העלים גידולים אצל עכברים. ניסויים בבני אדם החלו לאחר שחברת תרופות קטנה בשם Medarex השיגה ב-1999 את הזכויות על הנוגדן.

הנוגדנים פגעו בגידול

במשך 11 שנה הצליחה חברת Medarex להביא תוצאות משמעותיות. ב-2010 חברת התרופות בריסטול־מאיירס סקוויב (BMS), שקנתה את Medarex ביותר משני מיליארד דולר, דיווחה שחולים עם מלנומה גרורתית שקיבלו את הנוגדן חיו בממוצע עשרה חודשים, לעומת שישה חודשים ללא קבלת הנוגדן. זו הייתה הפעם הראשונה שטיפול כלשהו הצליח להאריך חיים לחולי מנלומה מתקדמת. כרבע מהמשתתפים בניסוי שרדו לפחות שנתיים.
 
המספרים שעלו מניסוי בנוגדן אחר היו אפילו טובים יותר, ותופעות הלוואי קלות יותר. בראשית שנות ה-90 גילה ביולוג יפני מולקולה שמבוטאת בתאי T גוועים. הוא קרא לה PD-1
(programmed death 1) וזיהה שהיא בלם נוסף על תאי T. הוא לא חשב על סרטן, אבל אחרים כן.
 
האונקולוג דרו פרדול מבית החולים האוניברסיטאי ג'ון הופקינס נפגש עם בכיר ב-Medarex ודחק בו לנסות נוגדן ל-PD-1  בבני אדם. הניסוי הראשון, עם 39 מטופלים ו-5 סוגים שונים של סרטן, התחיל ב-2006. שנתיים אחר כך החוקרים היו בהלם ממה שראו: בחמישה מהמתנדבים לניסוי, כולם עם מחלות עקשניות, הגידולים הצטמקו. ההישרדות של כמה מהמטופלים נמשכה הרבה מעבר למצופה.
 
ועדיין, זה היה אתגר להבין איך בדיוק הטיפולים האלה עבדו. טיפולים אחרים בסרטן מצליחים או לא מצליחים והתוצאה היא די מיידית. בטיפול בנוגדנים CTLA-4 ו- PD-1 הרופאים ראו כמה מהגידולים צומחים לפני שהם פשוט נעלמים כמה חודשים אחר כך. כמה מהמטופלים המשיכו להגיב גם לאחר שהפסיקו לתת להם את הנוגדן, מה שמראה אולי שמערכת החיסון שלהם השתנתה באופן משמעותי. חלק מהמטופלים, במיוחד אלה שקיבלו CTLA-4, פיתחו תופעות לוואי כמו דלקת של המעי הגס או של בלוטת יותרת המוח.

תאי T מהונדסים

במשך שנים סטיבן רוזנברג מהמכון הלאומי לחקר הסרטן בארה"ב קצר תאי טי שנדדו לגידולים. הוא גידל אותם במעבדה ואז החזיר אותם לחולים לאחר שעשה בהם מניפולציה. אולם הטכניקה עבדה רק כשרופאים הצליחו להגיע לרקמות הגידול, מה שהגביל את יישום השיטה.
 
ואז, בשנת 2010, רוזנברג פירסם תוצאות מעודדות ממה שקרא לו CAR
(therapy chimeric antigen receptor), טיפול מותאם אישית שכולל שינוי גנטי של תאי T של מטופל כדי להפוך אותם לתאים מונחי מטרה נגד גידולים.

קבוצה שבראשה עמד קארל ג'ון מהאוניברסיטה של פנסילבניה החלה לדווח על תגובות מעניינות לטיפול CAR. בוועידה שהתקיימה בניו אורלינס, ג'ון והצוות שלו, יחד עם צוות נוסף מהמרכז לחקר הסרטן בבית החולים סלואן קטרינג ניו יורק, דיווחו שבמחקרים שערכו הביא הטיפול 45 מתוך 75 מבוגרים וילדים חולי לוקמיה למצב של רמיסיה (למרות שאצל חלק מהם הייתה מאוחר יותר הישנות של המחלה). הטיפול ב-CAR נמצא כיום במוקד של ניסויים קליניים רבים. חוקרים מקווים שהוא יוכל לעבוד בסוגים שונים של סרטן.

תאי T מהונדסים הם עדיין נסיוניים, אבל הנוגדנים מתקרבים לאט לאט למרכז. לפחות 5 חברות תרופות גדולות מפתחות נוגדנים דוגמת anti–PD-1. ב-2011 מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר את הטיפול anti–CTLA-4 של בריסטול-מאיירס סקוויב למנלומה גרורתית שנקרא ipilimumab. אבל, העלות היא מאוד גבוהה - החברה גובה 120 אלף דולר לטיפול.

ב-2012 חוקרים מבית החולים ג'ון הופקינס ומאוניברסיטת ייל דיווחו על תוצאות  של טיפול anti–PD-1 בכ-300 חולים והעבירו עדכון נוסף השנה. גידולים התכווצו בלפחות חצי ב-31% מחולי המלנומה, 29% מחולי סרטן הכליות ו-17% מחולי סרטן ריאות.

השנה היו תוצאות אף מעודדות יותר. בריסטול-מאייר סקוויב דיווחו שמתוך 1,800 חולי מלנומה שטופלו ב- ipilimumab22% נשארו בחיים 3 שנים לאחר מכן. כששילבו את Ipilimumab עם anti–PD-1 בכשליש מן המטופלים חלה נסיגה עמוקה ומהירה של הגידול.

תרופות שחוסמות את נתיב ה- PD-1 עדיין לא הוכחו כמאריכות חיים, למרות ששיעורי ההישרדות עד עתה גורמים לכך שהרופאים יהיו אופטימיים בקשר לכך.

עם כל התקווה שהטיפולים האימונותרפיים מעוררים, כיום הם עדיין לא עוזרים לכולם והחוקרים לא בדיוק מבינים מדוע. סביר להניח שיהיו סוגים של סרטן שלא יגיבו לאימונותרפיה עוד שנים רבות, אם בכלל. מה שבטוח: תקופה אחת הסתיימה, ואנחנו עומדים בפני תקופה חדשה בפתח.
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
שימור פוריות  - החיים אחרי הטיפול בסרטן
שימור פוריות - החיים אחרי הטיפול בסרטן
חמש עצות לעמוד שדרה בריא
חמש עצות לעמוד שדרה בריא