שאל שאלה

ביקרת באתר שלנו ועדיין יש לך שאלות? אתה מוזמן לפנות אלינו בכל עת

יעוץ והכוונה הניתנים שלא במסגרת פתיחת שירות אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופא ואינם בגדר "אבחנה רפואית" או "חוות דעת רפואית".
בכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה (גופני או נפשי), יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, לחדר מיון בבית חולים קרוב או למגן דוד אדום.

פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתמידע רפואייחסי רופא-מטופללמה רופאים מונעים מידע ממטופלים?

למה רופאים מונעים מידע ממטופלים?

27/05/2014 | מאת: ד"ר רונלד מ. אפשטיין, ד"ר דייוויד נ. קורונס וד"ר טימותי אי. קוויל

מתי רופאים מחליטים למנוע מידע ממטופל, למה הם עושים את זה ומה כדאי להם לשאול את עצמם לפני שהם מחליטים בעניין

כרופאים המעריכים אמירת אמת למטופלים ומעורבות פעילה שלהם בקבלת ההחלטות הרפואיות, חשבנו לאחרונה על הנסיבות שבהן רופאים מחליטים למרות זאת, באופן מודע או שלא מודע, למנוע מידע ממטופלים על מצבם, דרכי הטיפול בהם והתוצאות הצפויות.

 

העיקרון האתי של אוטונומיה דורש שמטופלים תמיד יקבלו מידע שלם ומלא, הן כדי שיוכלו לקבל את החלטות מושכלות והן משום שידע עשוי לסייע בהתמודדות הנפשית עם מחלה. אבל, זה לא כל כך פשוט - ידע עלול גם להגביר את הלחץ ולבלבל. לכן, הזכות לאוטונומיה חייבת להישקל מול החובה לדאוג לרווחת המטופל.

 

אז מתי בכל זאת רופאים ואנשי אתיקה חשים בדרך כלל נוח עם הרעיון של מניעת מידע במקרים הבאים:

  1. למטופל אין את היכולת הקוגניטיבית להבין את המידע. במקרה כזה יש להעביר את המידע לקרוב.

  2. הצורך במתן טיפול הוא דחוף, והרווח האפשרי מהתערבות מהירה עולה על הנזק שבאי-מתן מידע מלא.

  3. המטופל בוחר באופן מפורש או מרומז (למשל על ידי שתיקה או העברה חוזרת ונשנית של נושא השיחה) לא לקבל מידע רפואי חשוב. במקרה כזה יש ליידע קרוב משפחה ולברר את הסיבה לסירובו לקבל את המידע.


עם זאת, יש לשקול שוב את ההחלטה למנוע מידע ממטופל, במקרה שהוא עצמו מבקש לקבל מידע או אם תפיסתו או תפיסתם של בני משפחתו את המצב הרפואי אינה מותאמת.

קיימים מצבים נוספים, "אפורים", שבהם רופאים (במודע או שלא במודע) מונעים מידע ממטופלים שהם בעלי יכולת הבנה ואשר לא הביעו את רצונם לא לדעת. במקרים אלה ההחלטה למנוע מידע ממטופל צריכה להיעשות בדרך שתמקסם את הרווח ותפחית ככל הניתן את העומס הקוגניטיבי והרגשי מהמטופל.

 

על הרופאים לבחון האם אי-הידיעה תועיל למטופל בקבלת ההחלטות, באיתור אופציות שונות, בהשגת גישה למשאבים, בהתמודדות, במציאת משמעות, בנטרול של רגשות אשמה ובושה ובבניית אמון.

 

עומס רב מדיי של מידע עלול לפגום ולא לקדם את קבלת ההחלטות, במיוחד כאשר מטופלים ובני משפחותיהם נמצאים תחת לחץ רגשי ופיזי משמעותי. לדוגמה: הסבר ארוך ומייגע על תופעות לוואי של תרופה שהן נדירות יחסית יכול לא רק להאפיל על המידע היותר חשוב, אלא גם להסיח את דעתו של המטופל והרופא מדיון מעשי במטרות הטיפול ובדרך קבלתו.

 

דוגמאות נוספות: דיון מפורט בממצא אקראי, כמו ציסטה שפירה בכבד, שהתגלה אצל חולה עם חשד לגוש בריאה עלול להסיט את הדיון מדרכי הטיפול במחלה הקשה ומציאת דרכי טיפול מתאימות. או אם, למשל, יודיע רופא למטופל הסובל מהתקפי פאניקה שיש לו הארכה גבולית של מרווח QT בלב (שיבוש לא משמעותי בפעילות החשמלית של הלב), הוא עלול להגביר את חששותיו מבעיות בלב ולפגוע בהסבר שיש להעניק לו על ההפרעה שממנה הוא סובל והטיפול בה.

האופי הרגשי של חלק מהמידע שאינו רלבנטי לפרוגנוזה או לאפשרויות הטיפול עלול גם ליצור לחץ מיותר. אם מגלים, למשל, בבדיקת דם שגרתית של ילד הסובל מלוקמיה תא דם צעיר שסביר שאין לו שום משמעות אבחנתית ואין בכך כדי להשפיע על קבלת ההחלטות – צריך לקחת בחשבון שעדכון של ההורים בממצא עלול מאוד להלחיץ אותם.

נוסף על כך, הניסיון לספק כל בדל מידע רפואי גוזל זמן רב ועלול לדחוק דיונים חשובים יותר. בזמן שייקח להסביר לחולה השוהה בהוספיס שיש לה כעת חמש, ולא שלוש, גרורות בריאות, אפשר להשתמש טוב יותר כדי לדון בשאלה איך להקל על הסימפטומים שמהם היא סובלת או לברר איך משפחתה מתמודדת.

 

במקרה אחר, אם דו"ח של ממוגרפיה מציין שהתמונה לא הייתה מושלמת מבחינה טכנית אך עדיין טובה במידה שאינה מצריכה צילום חוזר עד לפגישה הבאה – עדיף לנצל את הזמן שהיה לוקח כדי להעביר את המידע הזה לטובת חיזוק התנהגויות בריאות אחרות.

רופאים צריכים, בסופו של דבר, לשקול אם המידע שברשותם יגביר או יפחית את האוטונומיה של המטופל. יותר מידע הוא לא תמיד יותר טוב. הצפת המטופל בכל מידע אפשרי עלולה לפגוע ביכולת שלו לבחור בתבונה.

 

יתרה מזאת, היכולת של מטופלים להשיג מידע, להשתמש בו ולהשתתף באופן פעיל בטיפול אינה תלויה רק בכמות המידע שמגיע אליהם – אלא גם בטיב היחסים שלהם עם הרופאים, בני המשפחה ואחרים. אם למטופלים אין אמון ברופא שלהם, הם יחפשו מידע נוסף. אם הם נאלצים להבין לבד מידע מורכב, הם עלולים לחוש זנוחים ופחות מסוגלים להפעיל שליטה. המטרה המרכזית היא שיתוף פעולה בין מטופלים, בני משפחה ורופאים בחיפוש מידע, פירושו ונקיטת פעולה בהתאם.

רופאים מניחים לעתים קרובות מהי כמות המידע שמטופלים מסוגלים לקלוט, איך הוא ישפיע על המטופל ומשפחתו ואיך להימנע מהפחדה ומהצפה של המטופל בעודף פרטים. באופן אידיאלי השיפוט הזה הוא תוצר של היכרות עם המטופל, היכולת הקוגניטיבית שלו, ערכיו ורצונו בידיעת הפרטים. בפועל, למרות שרבים יכחישו זאת, רופאים, כמו שאר בני האדם, מושפעים מדעות קדומות. למשל, רופאים אמריקאים נוטים לספק פחות מידע לחולה שחור, אפילו אם רמת ההשכלה והסטטוס הסוציו-אקונומי שלו גבוהים. בסביבה שהיא מטבעה לחוצה בזמן, השיפוט הרפואי עלול רק להוות תירוץ למניעת מידע. יש רופאים שימנעו מידע – ישמיטו אזכור של טיפולים חלופיים או אספקטים נתונים במחלוקת של טיפול— כדי להימנע מעימותים עם מטופלים או בני משפחה וכחניים.


ההחלטות היומיומיות של רופאים על כמה פרטים לחלוק עם המטופל דורשות מודעות עצמית וכנות. לדעתנו, רופאים צריכים למנוע מידע שצפוי לגרום למצוקה לחולה, אם מתן המידע לא יביא שום תועלת מוחשית והוא לא ביקש אותה.

אנו מציעים כמה כללים פשוטים:

  1. אם המטופל שואל, הרופא צריך לספר.

  2. אם הרופא חושש מה יקרה אם המטופל יגלה שמנעו ממנו מידע, כדאי לשקול מחדש את ההחלטה למנוע את המידע.

  3. חשבו מה היה אומר רופא עמית?

  4. שאלו את עצמכם האם אני מרגיש לא נוח? האם אני מניח שהערכים של המטופל זהים לשלי?


הדרך הטובה להתגבר על דעות קדומות היא להכיר באופן אישי את המטופל. וכשאתם לא בטוחים אם למסור מידע – תתייעצו עם אחד מחברי המעגל הקרוב של המטופל, עם עמית מנוסה או עם שניהם.

 

(פורסם ב -4.2.2010 ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין)

מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
שימור פוריות  - החיים אחרי הטיפול בסרטן
שימור פוריות - החיים אחרי הטיפול בסרטן
חמש עצות לעמוד שדרה בריא
חמש עצות לעמוד שדרה בריא