פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתמידע רפואיחדשנות ברפואהקריספר: ההבטחה מתחילה להתגשם / קריספר עולה מדרגה

קריספר: ההבטחה מתחילה להתגשם / קריספר עולה מדרגה

מאת: צוות מדיקס
קריספר: ההבטחה מתחילה להתגשם / קריספר עולה מדרגה

התקדמויות מחקריות מהעת האחרונה מקרבות את היום שבו קריספר, הטכנולוגיה לעריכה גנטית, תוכל לתת מענה לקשת רחבה יותר של מחלות ובקרב מגוון חולים גדול.

באוקטובר האחרון, הוכרזו הזוכות בפרס נובל לכימיה – המיקרוביולוגית הצרפתיה עמנואל שרפנטייר והביוכימאית האמריקאית ג'ניפר דודנה, על עבודתן החלוצית, מאז 2012, בפיתוח שיטה לעריכת גנים המבוססת על מערכת קריספר (CRISPR).

 

מערכת קריספר מחוללת מהפכה בתחום ההנדסה הגנטית, עם פוטנציאל יישומי מרחיק-לכת באופן הטיפול במחלות שונות. מציאת דרכים בטוחות ויעילות להכנסת שינויים בגנום האנושי עשויה להוביל לריפוין של מחלות גנטיות תורשתיות ואף לשמש כאפיק טיפולי בסרטן.

 

אף שכיום היא עדיין איננה בגדר מציאות עבור הציבור הרחב, הטכנולוגיה מהווה הבטחה מפליגה ברפואה. ניסויים קליניים שנערכו לאחרונה מספקים תוצאות מעודדות. כך למשל, במארס האחרון, נעשה שימוש ראשון בקריספר בגוף האדם (in vivo) כדי לנסות לרפא מחלת עיניים תורשתית.

 

הטכנולוגיה מעוררת התרגשות רבה בשל העובדה שהיא יכולה להפוך את הגוף עצמו למפעל לייצור תרופות ייעודי וממוקד. זאת, במקום להסתמך על תרופות סינתטיות כדי להפחית את השפעותיהן של מחלות ניווניות תורשתיות או להרוג תאי סרטן מוטנטים.

 

את התיאוריה שבבסיס הטכנולוגיה החלו מדענים להבין עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר הבחינו במקטעי דנ"א קצרים שחזרו על עצמם במערכות חיסון של חיידקים מסוימים. אז עדיין לא היה ברור מדוע או איזו מטרה הם משרתים.

 

מחקרים נוספים הראו כי המקטעים החוזרים מסייעים לחיידקים להילחם בנגיפים, והרצפים זכו בשם: Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeats (CRISPR). בעיקרו של דבר, היו אלה שברי דנ"א מנגיפים קודמים, ששימשו לאיתור ולהשמדת דנ"א של נגיפים דומים במהלך הדבקות חוזרות.

 

השלב הבא היה מציאת הדרך לשכפל את התהליך בבני אדם, על ידי יצירת מקטעי דנ"א שיכולים לאתר רצפי דנ"א פגומים ספציפיים, ואז לשנות או להסיר אותם מהגנום. התשובה נמצאה בתכנון מולקולת רנ"א (חומצה ריבונוקליאית) המשקפת את הרצף הגנטי של הדנ"א פגום.

 

הרנ"א מחפש את דנ"א המטרה הפגום בגנום, ופועל יחד עם אנזימים חותכי דנ"א (נוקליאזות, שהידוע ביניהם הוא Cas9). בהמשך, האנזים פועל כזוג מספריים מולקולריות, וחותך את החלק הפגום בסליל הכפול של הדנ"א.

 

מובן מאליו שאם הרנ"א המנחה את המספריים או תהליך חיתוך הדנ"א אינם מדויקים דיים, עלולות להיות לכך השלכות חמורות ובלתי צפויות כגון מוטציות וסרטן. האתיקה המדריכה את היישום הפוטנציאלי של הטכנולוגיה עודה מתגבשת, ותוך כדי כך קיימת הסכמה בקרב מדענים כי יש להגביל את הניסויים בה לחולים עם מחלות פעילות ולא לנסות להנדס גנטית את הדורות הבאים, כפי שעשה מדען סיני שנוי במחלוקת בשנת 2018 (אשר קיבל עונש מאסר של שלוש שנים בגין יצירת תינוקות מהונדסים גנטית).

 

אתגר נוסף ביישום השיטה טמון בעובדה שהן הרנ"א-שליח והן חלבון ה- Cas9 הינן מולקולות גדולות למדי, מה שמקשה על מיקומם מלכתחילה במקום הנכון.

 

אולם ב- 2019 נעשה צעד משמעותי, כאשר חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית CRISPR Therapeutics ערכה את הטיפול הניסויי הראשון במבחנה (מחוץ לגוף). החברה, שהוקמה על ידי שרפנטייר, מתמקדת במציאת תרופה למחלות דם כאנמיה חרמשית ובטא תלסמיה, שהגורמים להן הם פגמים בהמוגלובין (החלבון הנושא את החמצן בכדוריות הדם האדומות).

 

בתחילת הניסוי הקליני שערכה החברה בטיפול בשם CTX001, בשלב Phase 1/2, הופעלה מערכת הקריספר/Cas9 כדי לבצע עריכה בתאי דם מחמישה מטופלים בצלחת פטרי. התאים הוחזרו לגופם של המטופלים, ובקיץ האחרון דווח כי גופם של החמישה קיבל את התאים המהונדסים.

 

בהמשך דווח ששני חולי בטא תלסמיה הראשונים לא נזקקו לעירויי דם נוספים, חמישה ו- 15 חודשים לאחר שקיבלו את עירויי ה- CTX001. החולה הראשון בניסוי באנמיה חרמשית נמצא גם הוא ללא משברים חסימתיים של כלי דם (הסיבוך השכיח ביותר) תשעה חודשים לאחר הטיפול.

 

ואז, בחודש מארס, חברה נוספת שעוסקת בעריכת גנים, בשם Editas Medicine, דיווחה על מתן המינון הראשון של תרופת AGN-151587 לחולה בניסוי קליני שלב 1/2, שמטרתו לנסות ולהחזיר את הראייה לאנשים הסובלים מאמורוזיס מולד של לובר (LCA10). זוהי צורתו התורשתית של עיוורון הנגרמת על ידי מוטציות בגן CEP290.

 

טיפול מבוסס-קריספר נוסף בחולים החל בנובמבר, כאשר חברת הביוטכנולוגיה Intellia Therapeutics, שהוקמה על ידי דודנה, השיקה ניסוי קליני NTLA-2001 בשלב ראשון, לטיפול בעמילואידוזיס תורשתי על רקע טרנסטירטין (Transthyretin Amyloidosis, ATTR). מחלה זו נגרמת על ידי מוטציה בגן TTR, והיא גורמת לייצור חלבון מעוות בכבד, אשר מצטבר בהדרגה – ועלול לגרום נזק עצבי ולבבי.

 

הטיפול ניתן דרך הוריד. מנגנון שיגורם של הרנ"א וה- Cas9 שופר גם באמצעות שימוש בננו-חלקיקים בעלי יכולת נשיאה גדולה משמעותית.

תוצאות טובות בשני הניסויים עשויות לחולל מהפכה בטיפולים – לא רק במחלות בהן הם מתמקדים. זאת, משום שהשיטה סוללת את הדרך גם לטיפול בגידולי סרטן מוצקים.

 

ואכן, בחודש נובמבר האחרון חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דיווחו על הצלחתם בהפעלת מערכת שיגור קריספר המבוססת על ננו-חלקיקי ליפידים לטיפול בתאי גליובלסטומה (סרטן מוח) אגרסיביים בעכברים. תוצאות ראשוניות הראו כי בעקבות הטיפול, צמיחת הגידול פחתה במחצית וחל שיפור של 30% בשיעור ההישרדות.

 

חברת CRISPR Therapeutics השיקה לאחרונה גם ניסוי קליני שלב I CTX110 למחלה ממאירה נוספת – לימפומה שאיננה הודג'קין. הניסוי לווה בכותרות שליליות בעיתונים, לאחר שהחולה שקיבל את המינון הגבוה ביותר נפטר כאשר הטיפול הפעיל מחדש נגיף הרפס רדום בגופו, אשר גרם לאנצפליטיס.

 

אירוע זה שב והעלה שאלות בנוגע להשפעותיהן של שיטות לעריכת גנים על אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת. הוא גם האפיל במידת-מה על הממצאים החיוביים משמונה מטופלים עם מחלה חוזרת, שקיבלו את המינון השני ברמתו: לאחר שלושה חודשים, ארבעה מהם חוו נסיגה מלאה.

 

ניסוי זה מתבסס על פריצות דרך אימונולוגיות שחוללו חברות כמו גיליאד ונוברטיס, המייצרות טיפוליCAR (Chimeric Antigen Receptor) -T cell. במסגרת הטיפול, מוזרק דנ"א חדש לתאי ה- T של מערכת החיסון כדי לסייע להם להרוג גידולים סרטניים. אך הניסוי שונה מהטיפולים הקיימים בגורם משמעותי אחד: הטיפולים הקודמים הם אוטולוגיים – כלומר מקור תאי ה- T עליהם הם מבוססים הוא בגופו של המטופל עצמו. זהו תהליך ממושך, שדורש שהמטופלים יבקרו במעבדה ואינו מאפשר ייצור המוני.

 

לעומת זאת, CRISPR Therapeutics נמצאת בחזית הפיתוח של טיפולים אלוגניים – המבוססים על שימוש בתאים מתורמים בריאים. הסיכון בשימוש בתאי תורם זר הוא שגופו של המקבל ידחה אותם ויגרום למחלת השתל נגד המאכסן (Graft Versus Host Disease, GvHD), שעלולה להיות קטלנית. חברת CRISPR Therapeutics וחברת ביוטכנולוגיה נוספת, בשם Allogenic Therapeutics, מקוות להראות שזו לא התוצאה בטיפולים שהן מפתחות.

 

יצירתן של תרופות מדף מבוססות-תאים תהיה ללא ספק זולה באופן משמעותי עבור התעשייה הרפואית, ותועיל לחולים ככל שתגדל זמינותן ברחבי העולם.

 

בטווח הארוך יותר, שימוש בקריספר (לצורך החלפת דנ"א פגום) בשילוב עם CAR-T (ציוד מערכת החיסון ביכולת להשמדת גידולים קיימים) עשוי להיות גם שילוב מיטבי בכל הנוגע למיגור הסרטן.

הקורונה מוכיחה (שוב) שמגיפות הן שילוב של סוציולוגיה וביולוגיה
הקורונה מוכיחה (שוב) שמגיפות הן שילוב של סוציולוגיה וביולוגיה
פרקינסון: הנקודות הנוירולוגיות מתחברות
פרקינסון: הנקודות הנוירולוגיות מתחברות
עם קצת מזל: תגליות מקריות מובילות לפיתוח תרופות מצילות-חיים
עם קצת מזל: תגליות מקריות מובילות לפיתוח תרופות מצילות-חיים