שאל שאלה

ביקרת באתר שלנו ועדיין יש לך שאלות? אתה מוזמן לפנות אלינו בכל עת

יעוץ והכוונה הניתנים שלא במסגרת פתיחת שירות אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופא ואינם בגדר "אבחנה רפואית" או "חוות דעת רפואית".
בכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה (גופני או נפשי), יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, לחדר מיון בבית חולים קרוב או למגן דוד אדום.

פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתמידע רפואישינוי בטיפולמידע רפואיהאם אמא שלך באמת זקוקה לניתוח?

האם אמא שלך באמת זקוקה לניתוח?

16/11/2014 | מאת: מתוך New England Journal of Medicine

שליש מהקשישים בארה"ב עוברים ניתוח בשנה האחרונה לחייהם. האם זה הכרחי, ומה כדאי לשנות?

אתה יושב עם אמא שלך במשרדו של הרופא המנתח, ואתה שואל את עצמך האם ניתוח זה  אכן האופציה הטובה ביותר בשבילה? אנחנו רוצים להאמין שאנחנו בוחרים נכון בעבורנו או בעבור קרובינו החולים, אבל הנתונים על ביצוע ניתוחים באנשים מבוגרים הם מטרידים. 
 
קחו, לדוגמא, ניתוח כריתת המעי הגס. לפי מחקר שפורסם במגזין הרפואי
New England Medical  Journal כשליש מדיירי בתי אבות בארה"ב שעוברים את הניתוח מתים 3 שבועות לאחר מכן. 40% מאלה ששורדים את הניתוח סובלים מירידה תפקודית משמעותית.
 

טיפול ממוקד לקוח

למעשה, מתברר ששליש מהקשישים בארה"ב עוברים ניתוח בשנה האחרונה לחייהם, רובם בחודש האחרון. ועדיין שלושה רבעים מהחולים הקשים מבהירים שלא יבחרו בטיפול מאריך חיים, אם יידעו שהתוצאה שלו תהיה חיים עם ליקוי קוגניטיבי או תפקודי חמור. לכמה מן המטופלים האלה מציעים אופציות פחות פולשניות?  מי צריך להיות זה שיסייע להם לשקול את הסיכונים אל  מול התועלת האפשרית של ניתוח?
 
תהליך קבלת ההחלטות הניתוחיות נשאר כמעט ללא שינוי מאז ויליאם האלסטד (גדול המנתחים האמריקאיים שחי בתחילת המאה שעברה). בדרך כלל, ההחלטות מתקבלות לאחר דיון בין המנתח למטופל ואולי מי שמלווה אותו. רופאים אחרים כמו קרדיולוגים או מומחי ריאות לפעמים נקראים כדי לאשר פרוצדורה מתוכננת או כדי לסייע לאחר שיש סיבוכים. הגישה הזאת מוטמעת היטב בתרבות הכירורגית. 
 
אך גישה זו אינה מועילה בעבור הרבה מטופלים מבוגרים בסיכון גבוה, שלא תמיד מציגים לפניהם את כל האופציות הטיפוליות, ובכלל זה מעקב שמרני, טיפול תרופתי, אפשרויות ניתוחיות פחות פולשניות או גישות מלעוריות (דרך העור).
 
תהליך השינוי לטיפול ממוקד לקוח משמעותו היא שמטופלים יקבלו את ההחלטות הרפואיות בשיתוף עם הרופא שלהם. ההחלטות המשותפות ייקחו בחשבון את הערכים וההעדפות האישיות של המטופלים. חלק מהמטופלים רואים, למשל, באיכות החיים ובעצמאות חשיבות רבה יותר ממספר השנים שיחיו. מנתח שפוגש מטופל בפעם הראשונה אינו תמיד מודע לנסיבות החיים האישיות של אותו מטופל כדי שיוכל לגזור מהם את ערכיו את העדפותיו. 
 
כדי לקיים קבלת החלטות משותפת נדרש שינוי תרבותי - על המטופלים לקבל את המידע הנדרש כדי להבין את הרווח הפוטנציאלי מכל אפשרות טיפול, את הסבירות של תוצאה מוצלחת והסיכון של סיבוכים. למטופלים בסיכון גבוה לתופעות לוואי לאחר ניתוח או במקרים שבהם המאזן בין סיכונים לסיכויים הוא שקול, המודל המסורתי של ניתוח רחוק מלהיות אידיאלי. 
 

צוות בין-תחומי

 
לא די במנתח מנוסה או מקצוען כדי לתת למטופל הערכה של אפשרויות הטיפול, לגבש המלצות ולפרט את הסיכויים והסיכונים בצורה ברורה ומפורשת. לשם כך יש צורך בעבודת צוות של רופאים, אחיות ומומחים פרא-רפואיים, כמו פיזיותרפיסטים ועובדים סוציאלים. צוות בינתחומי כזה יכול ליצור יחד תוכנית טיפול המאזנת את היתרונות והחסרונות של טיפול ניתוחי מול אפשרויות אחרות לניהול המחלה והמעוגנת במערכת הערכים והשאיפות של המטופל.
 
אלא שהקמת צוות כזה אד־הוק, יום לפני ניתוח, אינה מספקת ולעיתים אף בלתי אפשרית. באופן אידיאלי, צוות כזה צריך לעבוד יחד באופן קבוע – לתאם את חוות הדעת שלפני הניתוח, לדאוג לטיפול בבית החולים, לשיקום ולהבראה.
 
אם עבודת צוות ותיאום טיפול יהפכו לחלק מה-DNA  של צוות הניתוח הרב־תחומי, סביר להניח שמטופלים בסיכון גבוה יקבלו טיפול באיכות גבוהה ויסבלו פחות מסיבוכים שלאחר ניתוח או אשפוז חוזר. 
 
צוותים כאלה יגבירו את הסיכוי שיציעו למטופלים את גישות הטיפול הראויות ביותר. הם יוכלו לסייע להתגבר על מחסומי תקשורת בין מנתחים, מומחים רפואיים ומרדימים שעלולים לגרום לתקלות ולטעויות רפואיות. 
 
כשההחלטות נשלטות פחות על ידי רופא יחיד, רופאים יהיו יותר אחראים זה לזה ולמטופלים שלהם. ולבסוף, צוות רב תחומי יכול למוטט מחסומים מקצועיים בין רופאים, אחיות ואנשי המקצועות הפרא־רפואיים ולהקל על שיתוף הפעולה לאורך כל הספקטרום הטיפולי.
 
אספירין – לא מועיל, לא מזיק. האומנם?
אספירין – לא מועיל, לא מזיק. האומנם?
מפרצת באבי העורקים - הרוצח השקט
מפרצת באבי העורקים - הרוצח השקט
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?