שאל שאלה

ביקרת באתר שלנו ועדיין יש לך שאלות? אתה מוזמן לפנות אלינו בכל עת

יעוץ והכוונה הניתנים שלא במסגרת פתיחת שירות אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופא ואינם בגדר "אבחנה רפואית" או "חוות דעת רפואית".
בכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה (גופני או נפשי), יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, לחדר מיון בבית חולים קרוב או למגן דוד אדום.

פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתמידע רפואישינוי בטיפולמידע רפואימהפכות ברפואת הסרטן: רפואה מותאמת אישית ואימונותרפיה

מהפכות ברפואת הסרטן: רפואה מותאמת אישית ואימונותרפיה

23/11/2014 | עדכון: 14/12/2014 | מאת: ד"ר רענן ברגר

בשנים האחרונות מתפתחות גישות חדשות לטיפול בסרטן: לא עוד טיפול אחד שמתאים לכולם, כי אם ניסיון להתאים אישית את הטיפול למטופל, תוך שימוש בהתפתחויות בחקר הגנום ובכוחה של מערכת החיסון

התפתחות הרפואה במאה האחרונה התבססה על גישה של "מידה אחת מתאימה לכולם" (One size fits all). בהתאם לגישה זו תוכננו המחקרים הקליניים, כשהמשמעות היא שתרופות חדשות נכנסו לשימוש נרחב למרות שבניסויים הוכחה יעילותן רק לחלק קטן מהחולים שענו לאינדיקציה מסוימת. יתרה מזאת, תוצאות המחקרים לא יכלו לנבא את תגובתו לטיפול של חולה פרטני הלוקה בגידול מסוים.

 

עקב כך מתמקדים מאמצים רבים באונקולוגיה הקלינית ובמחקר המעבדתי בפיתוח של בדיקות מעבדתיות שיסייעו בהערכת סיכון, בגילוי מוקדם ובהתאמה פרטנית של טיפול אנטי-סרטני למחלה המסוימת של החולה הפרטני.

 

רפואה מותאמת אישית

הרפואה המותאמת אישית מיועדת לסייע לרופא המטפל לקבל החלטות המתאימות לחולה שלמולו ולגידול הספציפי שבו הוא לוקה. אחת ההתפתחויות שמסייעות לקידום הגישה האישית היא השלמת פרויקט הגנום האנושי. מחקרים רבים שבוצעו על הגנום של רקמות סרטניות מחולים שונים שסובלים מאותה מחלה, הראו שלכל חולה יש מאפינים שמייחדים אותו מול חולה אחר עם אותה אבחנה.

 

בעשור האחרון נתגלו פרופילים גנומיים (בדיקות לביטוי גנים בגידול) המאפשרים לאונקולוג לחזות ברמת דיוק גבוהה את מידת הסיכון להישנות המחלה, ובהתאם לבצע בצורה מושכלת את מאזן התועלת והסיכון כאשר שוקלים לתת לחולה טיפול בעל תופעות לוואי משמעותיות. כמה דוגמאות לבדיקות שמסייעות בהתאמת הטיפול:

 

אונקוטייפ שד


מנבאת בצורה מדויקת את שיעור הסיכון להישנות המחלה אצל נשים אשר אובחנו עם סרטן שד המבטא קולטנים להורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון) בשלב מוקדם. בדיקה זו יכולה להשפיע באופן דרמטי על סוג הטיפול התרופתי והשלכותיו. במקרים שבהם הבדיקה חוסכת למטופלת טיפול כימי קשה, יש בכך תרומה משמעותית לאיכות החיים. כאשר הבדיקה מצביעה על צורך לטפל בכימותרפיה בחולה שלא תוכננה לקבל אותה מלכתחילה - היא למעשה מצילה חיים.

 

אונקוטייפ קולון


מנבאת את מידת הסיכון להישנות הסרטן אצל חולים אשר אובחנו עם סרטן המעי הגס בשלב מוקדם. התוצאה ניתנת כמספר או כאחוז סיכון לחזרה תוך שלוש שנים. בניגוד לבדיקת אונקוטייפ בסרטן השד, הבדיקה במעי גס אינה מנבאת באיזה מידה טיפול כימי ישפר את הסיכון לחזרת המחלה, אלא רק את הסיכון להישנות המחלה.


Target Now


מסייעת בבחירת הטיפול היעיל ביותר על בסיס הפרופיל המולקולרי והמוטציות של תאי הגידול. הבדיקה מיועדת לחולים המאובחנים עם סרטן מוצק שהתקדם למרות טיפולים בקווי טיפול ראשונים, ושהמחלה אינה מגיבה לתרופות השגרתיות שניתנות עבור אותו סוג סרטן. הבדיקה מנתחת את הפרופיל הגנטי של תאי הגידול ברמת ה-DNA, סוקרת מספר רב של מטרות פוטנציאליות לפעילות תרופתית, ומציעה בהתאם רשימה פרטנית של טיפולים הידועים כיעילים נגד אותן מטרות שאובחנו. פעמים רבות סיכום הממצאים מעלה אפשרויות טיפוליות שאינן נכללות בהנחיות הטיפול המקוריות, ולעתים פוסל את האפשרות לעשות שימוש בתרופה המותווית למחלה.


miRview Mets או Tissue of Unknown Origin


קיימים מקרים שבהם חולים מגיעים עם מחלה גרורתית ומקור הגידול אינו ידוע. במצבים אלה קיים קושי להתאים להם טיפול יעיל. בדיקה גנטית זו מתבצעת על גרורה ויכולה לשייך אותה למקור ולאיבר הגידול הראשוני שממנו התפשטו הגרורות הסרטניות, באמצעות דגימה של רקמת הגרורה והשוואת הפרופיל המולקולרי שלה למאגר קיים של פרופילים מולקולריים של גידולים מסוגים שונים. הודות לבדיקה ניתן לזהות את סוג הסרטן ולהתאים לחולה את הטיפול הנכון והמדויק ביותר.


ראוי להדגיש כי נכון להיום, לא נרשמות הצלחות גדולות בטיפולים המותאמים אישית מכמה סיבות: לא לכל שינוי גנטי ניתן להתאים תרופה; התרופות הקיימות הן לעיתים קשות להשגה ויקרות; יעילותן של חלק מהתרופות הקיימות נמוכה.

 

למרות שהגישה עדיין בחיתוליה והצלחתה נרשמת באחוזים בודדים בלבד, היא צפויה לתפוס מקום מרכזי ככל שיצטבר ידע וניסיון קליני וככל שנדע כיצד להשתמש טוב יותר בכלים הביואינפורמטים המתפתחים במהירות. קבלת החלטה טיפולית תחייב הסתכלות רב-תחומית מעמיקה במטופל ותדרוש שיתוף פעולה של קלינאים, פתולוגים, חוקרים, ביואינפורמטיקאים, יועצים גנטים ואנשי אתיקה.

 

אימונותרפיה – מערכת החיסון תטפל במחלה

 

מטרת האימונותרפיה, שהוכתרה על ידי המגזין Science כפריצת הדרך של 2013, היא לטפל במחלת הסרטן באמצעות הגברת התגובה החיסונית של החולה לגידול.

במהלך העשור האחרון הצליח המחקר הרפואי לפענח מספר מנגנונים שבאמצעותם מצליח הגידול הסרטני לעכב את המערכת החיסונית ולמנוע ממנה לבצע את תפקידה ולפעול נגדו.

 

הבנת המנגנונים האלה הובילה למספר גישות טיפול אימונותרפיות בסרטן:

 

התערבות במנגנוני בקרה של מערכת החיסון (Immune checkpoints)

רצפטור שנקרא CTLA-4 הוא אחד המעורבים בעיכוב הפעלתם של תאי T, תאי דם לבנים שאמורים לחסל תאים זרים, דוגמת התאים הסרטניים. חסימה של המנגנון המעכב, תאפשר לתאי T לבצע את תפקידם.

 

לאחרונה אושרה לטיפול בקרב חולי ממלנומה מתקדמת התרופה Ipilimumab, שהיא בעצם נוגדן ל CTLA-4-. מחקר שלב 3 הדגים שרידות ארוכה יותר בעקבות הטיפול, והוא מאושר בארה"ב ובישראל כקו ראשון במלנומה גרורתית.

 

רצפטור אחר הקשור בעיכוב של תאי טי נקרא PD-1 (Programmed death1). בניסויים נמצא שאם חוסמים את האינטראקציה בין הרצפטור הזה למולקולה - L1 PD, מגבירים את התגובה החיסונית לגידול. התרופהPembrolizumab, שמתבססת על מנגנון זה, אושרה לאחרונה לשימוש בארה"ב בחולי מלנומה. הנתונים מראים שכ-40% מהחולים במלנומה גרורתית מגיבים לאורך זמן רב לטיפול ללא פגיעה משמעותית באיכות חייהם.

 

תרופה זו ותרופות אחרות שמעכבות את קשירת PD-1 ל- L1-PDמראות תוצאות מבטיחות ומרשימות במגוון של גידולים סרטניים נוסף על מלנומה, כמו גידולי ריאה מסוג תאים לא קטנים, גידולים של שלפוחית השתן, גידולי כליה, ראש, צוואר וקיבה.

 

חיסונים

בחיסוני סרטן מנסים לקחת מרכיבים תאיים של הגידול הממאיר ולהעביר אותם חזרה לגוף בדרך שתאפשר לזהות אותם כגורם זר או פולש. כאשר מערכת החיסון תזהה את המרכיב של התא הממאיר כזר, היא תתקוף גם את התא הממאיר ותנסה להרחיק אותו מהגוף.

 

תאים דנדריטים הם אלה המציגים לתאי החיסון מסוג T מרכיבים זרים של פולשים לגוף. אם נטעין את התאים דנדריטים במרכיבים של תאים ממאירים ונחזיר אותם לגוף בתנאים מסוימים, מערכת החיסון התאית תזהה את הגידול ותפעל לחסל אותו.

 

בשנת 2010 אושר חיסון ראשון לטיפול בחולי סרטן הערמונית. כיום נערכים עוד מחקרים רבים שמנסים להפעיל את המערכת החיסונית נגד אנטיגנים של סוגי סרטן שונים.

 

שילוב של אימונותרפיה ורפואה מותאמת אישית

 

סטיבן רוזנברג, מחלוצי האימונותרפיה בחולי סרטן, פירסם מאמר בעיתון המדעי Science, שבו הוא הדגים באמצעות שיטות גנומיות חדשניות כיצד תאי מערכת החיסון שנמצאים בסמוך לגידול סרטני יודעים לזהות ולתקוף תאי סרטן לפי מוטציות ספציפיות בתאי הגידול.

 

בהמשך הראה שכאשר מעשירים את חולה הסרטן הגרורתי בתאי מערכת החיסון היודעים לזהות מוטציה ספציפית של אותו גידול, ניתן להגיע לתוצאות טיפוליות מצוינות.

 

עבודה זו היא אחת הראשונות שמדגימות את הפוטנציאל הטמון בשילוב הרפואה המותאמת אישית עם אימונותרפיה. זהו פוטנציאל שיכול לשנות ולשפר באופן ניכר את תוחלת החיים ואיכות החיים של חולי סרטן.

 

ד"ר רענן ברגר הוא מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים "שיבא" בתל השומר

מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
שימור פוריות  - החיים אחרי הטיפול בסרטן
שימור פוריות - החיים אחרי הטיפול בסרטן
חמש עצות לעמוד שדרה בריא
חמש עצות לעמוד שדרה בריא