שאל שאלה

ביקרת באתר שלנו ועדיין יש לך שאלות? אתה מוזמן לפנות אלינו בכל עת

יעוץ והכוונה הניתנים שלא במסגרת פתיחת שירות אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופא ואינם בגדר "אבחנה רפואית" או "חוות דעת רפואית".
בכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה (גופני או נפשי), יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, לחדר מיון בבית חולים קרוב או למגן דוד אדום.

פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתמידע רפואישינוי בטיפולמידע רפואיבדיקה חדשה מעלה יותר מפי-4 את הסיכוי לגלות סרטן שד

בדיקה חדשה מעלה יותר מפי-4 את הסיכוי לגלות סרטן שד

04/02/2015 | מאת: ד"ר שולמית ריזל

הבדיקה מאתרת אצל נשים בעלות מבנה שד צפוף גידולים שלא ניתן לזהות בממוגרפיה

ממוגרפיה היא הבדיקה המומלצת לזיהוי סרטן שד, אך לא תמיד היא מספיקה, במיוחד כאשר מדובר בנשים בעלות מרקם שד צפוף. הסיבה לכך היא שרקמת שד צפוף נראית בממוגרפיה ככתם לבן, ממש כמו גידול, וקשה להבחין ביניהם. לכן, במקרים אלה, מקובל לצרף אליה בדיקות נוספות, כמו אולטרסאונד או MRI.
 
לדברי ד"ר דבורה רודס ממאיו קליניק במינסוטה, כמחצית מהנשים העוברות בדיקת דימות לגילוי סרטן שד הן בעלות מרקם שד צפוף. בדיקה חדשה, הדמיה מולקולרית של השד (MBI), מסוגלת לזהות אצל נשים אלה גידולים שלא ניתן לראות בבדיקת ממוגרפיה.
 
הבדיקה, שכבר מאושרת על ידי FDA  (מנהל התרופות והמזון האמריקאי) משתמשת בחומר רדיואקטיבי אשר רקמת הגידול סופגת יותר מרקמה שפירה. כך, ניתן להבחין בין הגידול לרקמה שברקע.
 
ממחקר של מאיו קליניק, בראשות ד"ר רודס, עולה כי בדיקתMBI  המבוצעת בשילוב עם בדיקת ממוגרפיה מגבירה את יכולת הזיהוי של סרטן שד חודרני  יותר מפי 4.
 
במחקר השתתפו 1,585 נשים בעלות רקמת שד צפופה מאוד או מעורבת שעברו בדיקות לזיהוי סרטן שד. בעקבות הבדיקות אובחנו 21 נשים כחולות. בדיקה משולבת של ממוגרפיה ו-MBI גילתה 8.8 מקרי סרטן לכל אלף נבדקות, בעוד שבבדיקת ממוגרפיה בלבד זוהו רק 1.9 חולות לכל אלף נשים. 
 
גם הסיכון של ביצוע ביופסיה מיותרת בגלל תשובה חיובית מוטעית (False positive) ירד על פי מחקר זה  ל-4 לכל 100 נשים בבדיקה המשולבת, לעומת 8 ביופסות מיותרות לכל 100 נשים בבדיקות משלימות אחרות לממוגרפיה, כמו אולטרסאונד או MRI .
 
 למרות הנתונים המבטיחים, מתעוררות כמה שאלות:
1. במקרה שבו נמצא ממצא חשוד בשד הדורש ביופסיה. איך מכוונים אליו את הביופסיה? ניתן לעשות זאת בקלות באולטרסאונד וקצת יותר בקושי ב-MRI. אבל, לא ברור איך ניתן לעשות  זאת תחת מיפוי. אם אחרי המיפוי עושים סונר שמאתר את הממצא, אז ניחא. אבל אם לא? יש צורך בהזרקה חוזרת ואז נשאלת השאלה אם מונה הגייגר שרואה את החומר הרדיואקטיבי, רואה גם את המחט תוך כדי פעולה? ככל הידוע, בשלב זה לא.
2. המיפוי מאתר גידולים חודרניים בלבד. אמנם חלק מהגידולים הלא חודרניים (תהליכים תוך-צינוריים, המכונים גם טרום סרטן) לעולם לא יפתחו חודרנות, אבל חלק קטן כן.
3. רמת הקרינה של הבדיקה היא גבוהה יחסית (ודאי מול MRI ואולטרסאונד שבהם אין כלל קרינה, ופי 20-10 ממוגרפיה). זה בעייתי במיוחד בהתייחס לנשים בעלות מרקם שד צפוף, שהן בדרך כלל נשים צעירות והקרינה עלולה להגביר את סיכון הממאירות שלהן. לאור זאת נשאלת גם השאלה כל כמה זמן יש לבצע את המיפוי?
4. במגזין האמריקאי לרנטנגולוגיה, שבו סקרו מחקר זה ומחקרים נוספים שנעשו בתחום, ציינו עוד, שהטכניקה עדיין לא הוכחה כיעילה במחקרים רחבי היקף.
הבדיקה זמינה גם לנשים בישראל בבית החולים איכילוב בתל אביב עם הפניה מרופא. במחלקה לרפואה גרעינית הדגישו כי לאחרונה הצליחו להפחית את רמת הקרינה של הבדיקה.
  
ד"ר שולמית ריזל היא מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד בבית חולים בילינסון ויועצת למדיקס 
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
שימור פוריות  - החיים אחרי הטיפול בסרטן
שימור פוריות - החיים אחרי הטיפול בסרטן
חמש עצות לעמוד שדרה בריא
חמש עצות לעמוד שדרה בריא