שאל שאלה

ביקרת באתר שלנו ועדיין יש לך שאלות? אתה מוזמן לפנות אלינו בכל עת

יעוץ והכוונה הניתנים שלא במסגרת פתיחת שירות אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופא ואינם בגדר "אבחנה רפואית" או "חוות דעת רפואית".
בכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה (גופני או נפשי), יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, לחדר מיון בבית חולים קרוב או למגן דוד אדום.

פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתמידע רפואישינוי בטיפולמידע רפואימחקר: אחת מ-4 מקבלת אבחנה שגויה בביופסיה של השד

מחקר: אחת מ-4 מקבלת אבחנה שגויה בביופסיה של השד

17/03/2016 | מאת: מערכת מדיקס

המחקר פורץ הדרך בדק אם אפשר לסמוך על התשובה הפתולוגית. התוצאות נראות מדאיגות, אבל הבעיה מתמקדת בעיקר בדגימות שאינן ממאירות

יותר מ-1.6 מיליון נשים בארה"ב עוברות מדי שנה בדיקות ביופסיה. לבדיקה הפתולוגית של הדגימה המוצאת בביופסיה יש תפקיד מרכזי בקביעת הטיפול שיומלץ בהמשך הדרך. למרות זאת, נערכו מעט מאוד מחקרים לבדיקת רמת המהימנות של התוצאות המתקבלות. מדובר בחריג בעולם הרפואי המודרני, שבו רפואה מבוססת עובדות נחשבת כלי מרכזי להבטחת איכות הטיפול.
 
במחקר פורץ דרך שפורסם בכתב העת המוביל JAMA הציעו החוקרים שיטה לאומדן המהימנות ומידת הדיוק של הבדיקות הפתולוגיות.  המבחן שבוצע בקרב נשים שאובחנו עם גידולים בשד, היה מורכב משני שלבים. בחלק הראשון, נאספו 240 דגימות ממטופלות עם מגוון של אבחנות שעולות בביופסיות שד. שלושה פתולוגיים מובילים שקדו יחדיו על הבדיקות כדי להגיע לאבחנה המדויקת ביותר בכל אחת מהדגימות. בשלב השני, גויסו יותר מ-100 פתולוגיים, וכל אחד מהם בנפרד התבקש לעבור על כל הדגימות ולספק אבחנה משלו.
 
הנתונים של קבוצת הרופאים נאספו ונותחו, כדי למצוא מהי מידת החריגה מהתוצאות שנקבעו על ידי שלישיית המומחים הראשונית.
 
התוצאות חשפו חפיפה של 75% בין האבחנות בשני השלבים. כלומר, רק 75% מהרופאים הפתולוגים קבעו אבחנה זהה לזו שהתקבלה על ידי שלישיית הרופאים המומחים. במקרים של גידול ממאיר נמצאה חפיפה של 96%, אולם כאשר הגידול היה שפיר, החפיפה הייתה רק ב-82% מהמקרים. 
 
לכאורה מדובר בממצאים מדאיגים מבחינת המטופלת הממוצעת, שכן המשמעות היא שאחת מתוך ארבע מטופלות מקבלת אבחנה שגויה.
 
מדוע בכל זאת הנתונים אינם מעוררים דאגה רבה כל כך? 
ראשית, ההבדלים המשמעותיים ביותר בין הקבוצות התגלו במקרים הנקראים א-טיפיה. רק 48% מהמומחים זיהו אותה במדויק. מדובר באבחנה פתולוגית שמעידה על תהליך קדם סרטני ובהתאם רמת סיכון גבוהה יותר לחלות בהמשך הדרך. בשל השלב הראשוני של אבחנה זו, קיים קושי מהותי בהגדרת האבחון וסיווג המופעים השונים שלו.
 
17% מהאבחונים במקרה הזה היו לחומרה, מה שעלול להוביל לניתוחים מיותרים ואפילו לכריתת שד שאינה נדרשת. עם זאת, במציאות רק ב-10%-4% מהביופסיות שמתקבלות כיום בארה"ב האבחנה הנכונה היא א-טיפיה, כך שהסיכוי שמטופלת לא תאובחן ותטופל כראוי הוא יחסית נמוך. 
 
שנית, בנק הדגימות שבהם השתמשו החוקרים הכיל אחוז הרבה יותר גבוה של מקרים מסובכים וקשים לפענוח מאשר אחוז המקרים הדומים במציאות. הבנק נוצר כך בכוונה תחילה, כדי לספק מידע יותר מעניין על מקרים אלו. אבל, המשמעות היא שבמציאות אחוז החריגה כנראה קטן יותר. 
 
שלישית, הפתולוגים קיבלו לבחינה רק דגימה אחת מכל מקרה, כשבמצב הרגיל הם מתבוננים על מספר דגימות מאותה מטופלת.
 
בכל מקרה, ממליצים החוקרים שרופאים ישלחו כל ביופסיית שד להסתכלות על ידי פתולוג נוסף לפני שיתחילו בטיפול לסרטן או אפילו בטיפול מניעתי. במדיקס זו ההתנהלות השגרתית. כשלקוח חדש מגיע עם בדיקה פתולוגית, או רדיולוגית, היא עוברת הערכה מחודשת על ידי פתולוג מומחה. מדוע? קראו כאן.
  
 
 
אספירין – לא מועיל, לא מזיק. האומנם?
אספירין – לא מועיל, לא מזיק. האומנם?
מפרצת באבי העורקים - הרוצח השקט
מפרצת באבי העורקים - הרוצח השקט
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?
מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?