שאל שאלה

ביקרת באתר שלנו ועדיין יש לך שאלות? אתה מוזמן לפנות אלינו בכל עת

יעוץ והכוונה הניתנים שלא במסגרת פתיחת שירות אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופא ואינם בגדר "אבחנה רפואית" או "חוות דעת רפואית".
בכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה (גופני או נפשי), יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, לחדר מיון בבית חולים קרוב או למגן דוד אדום.

פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתבלוגאסור לפרסום

אסור לפרסום

אסור לפרסום

מאמרם של סיגל עצמון, מנכל"ית מדיקס ושחר רוזנברג מנהל מחלקת המחקר בחברת מדיקס, המעניקה שירותי ניהול מחלה. המאמר פורסם בעיתון מעריב בתאריך 8.4.2018

בסוף חודש מרץ אישרה הממשלה תוכנית לאומית נרחבת בתחום הבריאות הדיגיטלית. במסגרת התוכנית, הממשלה מתכוונת לעודד ולהזרים כספים על סך 922 מיליון שקלים לאורך 5 השנים הקרובות, שמיועדות להניע מהפכה בתחום הבריאות בארץ. ולהפוך את ישראל למדינה מובילה בתחום הרפואה הדיגיטלית. רשימת הפרויקטים הכלולים בתוכנית כוללת מיזמים שמטרתם שיפור הנגישות והיעילות של הרפואה בארץ, וכן הנגשה של מידע רפואי של האוכלוסייה הישראלית לגורמי מחקר וכן לחברות פרטיות העוסקות במחקר ובפיתוחים רפואיים, במטרה לקדם את הרפואה המונעת בארץ, וכלים רפואיים המבוססים על Big Data.
 
מבנה הרפואה הציבורית ופעילותן של קופות החולים בישראל נחשב למודל ייחודי אשר נחקר ולנלמד לטובה על ידי מומחים רבים ברחבי העולם בתחום מערכות הבריאות. קופות החולים מחזיקות תיקים ממוחשבים בנוגע לכל מטופל שמאפשרים רצף טיפולי שאינו מתאפשר במדינות מתקדמות אחרות.  קיומו של אותו מידע מאפשר גם מחקר רפואי שמוביל לתועלת קלינית משמעותית - כך סייעה לדוגמא קופת מכבי בפיתוח של מערכת מיוחדת לחיזוי של סכנה לסרטן המעי הגס בהתבסס על תוצאות בדיקות דם, בשם Colonscore.
 
לפיתוחים מסוג זה יש פוטנציאל להציל חיים רבים על ידי גילוי מוקדם של מחלות קשות, והוא קרה בזכות שיתוף פעולה ושיתוף מידע רפואי עם גופי מחקר וחברות פרטיות - במקרה המוזכר היה מדובר בחברת Medial Research, סטארט אפ שעוסק בניתוח אלגוריתמי של מידע רפואי. המידע עובר אנונימזציה לפני המעבר לידי גורמי המחקר, בשיטה המיועדת להגן על הפרטיות של מטופלי הקופה, כך שלא ניתן יהיה לקשור בין מידע רפואי חסוי לפרטים מזהים של המטופלים (תעודת זהות, שם או כתובת מדויקת). 
 
למרות ההקפדה על סטנדרטים אלו, ידוע על מקרים רבים ברחבי העולם שבהן מידע רפואי חסוי בהיקפים נרחבים הגיע לידיים הלא נכונות, לרוב עם השלכות מטרידות ואף מסוכנות. 
כך לדוגמא, ניצלה חברת "וויליאם ווקר"  המייעצת לחברות הטבק הגדולות בארה"ב חקיקה בריטית כדי להשיג מידע בנוגע לתיקיהם הרפואיים של 180,000 חולים בסרטן הריאות שטופלו בשנים האחרונות במערכת הבריאות הבריטית, אשר כמובן לא נתנו את הסכמתם שהמידע שלהם יועבר לגוף שכזה, שמטרותיו מנוגדות לשלהם, ושואף להפחית את הרגולציה על מוצרי טבק ולהילחם בתביעות משפטיות נגד יצרניות הסיגריות.
 
קיים גם חשש שגורמים זדוניים יצליחו להצליב את המידע האנונימי ממאגרים אלו עם מאגרי מידע גדולים אחרים, וכך להשתמש במידע רפואי לצורכי איומים, סחיטה ומטרות זדוניות אחרות. כך לדוגמא, במסגרת תביעה שהגישו 1,200 רופאים בקוריאה הדרומית בשנת 2013 כנגד חברתIMS health, הסוחרת הגדולה בעולם בנתונים רפואיים אנונימיים, אשר קנתה מבתי המרקחת במדינה מידע על מרשמים ושימוש בתרופות. התובעים הצליחו להוכיח שתהליך האנונימזציה שמתבצע על תעודות הזהות במאגרים הללו הוא רשלני, ומאפשר לכל גורם בעל ידע וכלים טכנולוגיים לקשור בין אזרחים לבין היסטוריית המרשמים שלהם.
 
בימים אלו נמצאת 'פייסבוק' במרכז סערה תקשורתית, לאחר שנחשף שחברת קיימברידג' אנליטיקה השתמשה במידע שאספה 'פייסבוק' על כ-50 מיליון משתמשים,כדי ליצור מודלים התנהגותיים שיאפשרו לה לכוון מסרים אל בוחרים פוטנציאליים בקמפיינים פוליטיים שונים. החברה שעבדה עבור קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ ב-2016, התגאתה על כך שהשתמשה במידע זה כדי לנצח בבחירות עבורו, על יד התאמה אישית של כתבות ומסרים פוליטיים לקבוצות אוכלוסייה לפי הפרופיל הפסיכולוגי שבנו באמצעות מידע שהושג בלי הסכמה. כל משתמש נחשף למציאות אחרת ולמסרים שנועדו להשפיע בלי-מודע על בחירותיו הפוליטיות.
 
פרשת קיימברידג' אנליטיקה עוררה השוואות בין המציאות הנוכחית שלנו בעידן הדיגיטלי לבין יצירותיהם הדיסטופיות של ג'ורג' אורוול ואלדוס האקסלי, ועל רקע סערה זאת והפרשיות שהזכרנו בתחום המידע הרפואי, ניתן בהחלט להביע חשש בנוגע לתוכנית החדשה של הממשלה.. לתאגידי הענק הטכנולוגיים יש כבר כיום גישה חסרת תקדים למידע על משתמשיהם (וגם על כאלה שאינם משתמשים בשירותיהם, כדוגמת פייסבוק, שבונה פרופיל דיגיטלי לאנשים שאינם משתמשים בשירותיה, בתהבסס על מידע שנאסף מחבריהם ומכריהם), והשימוש שהן עושות במידע זה מונע ממטרות רווח, בצורות שאינן תואמות את האינטרסים של המשתמשים.  לא קשה לדמיין תרחיש שבו המידע הרפואי שמתכוונת ממשלת ישראל לחלוק יוביל לפריצות דרך רפואיות שיצילו חיים, אך לחלופין גם לא מופרך לדמיין דליפות מידע מהסוגים שהזכרנו למעלה, שלהן השלכות קשות, ובצורה בלתי פרופורציונית ישפיעו על אוכלוסיות מוחלשות.
 
הצורך לאזן בין התועלת הבריאותית והמחקרית שבזרימת מידע רפואי דיגיטלי, לבין הסכנות הטמונות בכך, מאתגרת מחוקקים וגורמי אכיפה ברחבי העולם, ויהוו גם אתגר עבור הרשויות בישראל בשנים הקרובות. נראה שאי אפשר לעצור את הקדמה, שמונעת על ידי שיקולים של חדשנות ושל רווח, ולכן תהיה זו משימתן של הממשלות והמחוקקים בעולם להגן על בריאותם ופרטיותם של האזרחים בעידן הרפואה הדיגיטלית.