פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתבלוגהשלב הבא בטיפול בקורונה: סטרואידים

השלב הבא בטיפול בקורונה: סטרואידים

מאת: צוות מדיקס
השלב הבא בטיפול בקורונה: סטרואידים

מחקרים חדשים מפיחים תקווה בקרב חולים קשים, וקובעים כי טיפול בקורטיקוסטרואידים מסוימים מפחית את התגובה הקיצונית של המערכת החיסונית לנגיף, אשר עלולה לגרום לסערת ציטוקנים דלקתית ולנזק לאיברים חיוניים. יחד עם זאת, מומלץ להתייחס למחקרים אלו בזהירות

כשאוניברסיטת אוקספורד מיהרה לפרסם באמצע חודש יוני את ממצאיה הראשוניים בנוגע ליתרונות קורטיקוסטרואיד בשם דקסמתזון כטיפול פוטנציאלי לקורונה, נרשמה שמחה רבה בקרב הממסד הרפואי שהנה נמצאה פריצת הדרך שתפחית את שיעורי התמותה. בנוסף, הפטנט על התרופה פג ועל כן היא זמינה וזולה.

 

אך הפרסום עורר גם תחושת "דה ז'ה וו" וקריאות למשנה זהירות, שכן לפני כמעט 60 שנה, היצרנית המקורית של דקסמתזון, חברת Merck, עמדה לשימוע בקונגרס האמריקני משום שהצהירה על יתרונותיה האנטי-דלקתיים של התרופה, עוד בטרם זכתה לאישור שיווק מטעם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).

 

תוצאות השימוע הולידו ב-1962 את התיקון לחוק הפדרלי למזון, תרופות ומוצרים קוסמטיים, שחיזק את כוחו של ה-FDA. כיום נדרשות חברות התרופות לספק ראיות גם ליעילות התרופה ולא רק לבטיחותה, על מנת  לזכות ברשיון לשיווק. כך החל עידן הניסויים הקליניים, אולם הזמן הארוך שנדרש לקיומם הוא משאב נדיר בימים אלו, כשהעולם נמצא במירוץ למציאת חיסון וטיפול הולם למגיפת הקורונה.

 

אחת התוצאות של המירוץ הזה הייתה שורה של הצהרות פזיזות אודות חיסונים וטיפולים פוטנציאליים, שעוררו דיונים וחילוקי דיעות בדבר יעילותם. בין היתר, התעורר ויכוח ער סביב יתרונותיה של התרופה נגד מלריה הידרוקסיכלורוקווין לטיפול בקורונה. הצהרות אלו אמנם נתפסות על ידי התקשורת כעובדות מדעיות, אך לא על ידי הקהילה המדעית. מקרים כאלו מדגישים את משנה הזהירות המתחייבת ממדענים בפרסום מידע שעלול להתברר בעתיד כשגוי או לא מדויק.

 

עם זאת, מנהלי המחקר הקליני RECOVERY באוניברסיטת אוקספורד פרסמו את תוצאות המחקר המלא על דקסמתזון שבוע בלבד לאחר הפרסום הראשוני. התוצאות הראו ירידה של שליש במקרי התמותה בקרב מטופלים מונשמים, וירידה של 20% בקרב מטופלים שנזקקו לחמצן. נתונים אלו הספיקו על מנת שארגון הבריאות העולמי (WHO) יכריז כי דקסמתזון מעניקה "סיבה טובה לשמוח". מספר ממשלות הוסיפו את דקסמתזון לרשימת הטיפולים המאושרים שלהן. חלק מהמדינות השתמשו בתרופה עוד לפני כן, ודיווחו על תוצאות מבטיחות. אחד מבתי החולים בארה״ב השתמש בדקסמתזון מאז אפריל ודיווח על תוצאות נהדרות.

 

מסתמן כי דקסמתזון אינו הקורטיקוסטרואיד היחידי שעשוי לסייע במניעת הנזק הדלקתי כתוצאה מקורונה. בית החולים הנרי פורד שבדטרויט, מישיגן, דיווח על תוצאות חיוביות גם במתן התרופה מתילפרדניזולון. הסיבה שקורטיקוסטרואידים יכולים לסייע היא שהם מחקים את פעילותם של הורמונים אנטי-דלקתיים שהגוף יכול לייצר בעצמו במצב טבעי. ההורמון המרכזי לפעולה זו הוא קורטיזול, שמשתחרר מבלוטות האדרנל שנמצאות מעל כל אחת מהכליות.

 

גלוקוקורטיקורדים כמו דקסמתזון ומתילפרדניזולון הם תת-משפחה של קבוצת הקורטיקוסטרואידים, שמאפשרת לעצור את המערכת החיסונית מפעילות יתר המייצרת ציטוקינים, שעשויים להסית את תהליכי הריפוי של הגוף כנגד עצמו. התרופות נמצאות בשימוש נרחב לטיפול במחלות דלקתיות כמו דלקת מפרקים שגרונית, התקפי אלרגיה, מחלות עור כמו פסוריאזיס וקוליטיס כיבית.

 

חוקרי אוניברסיטת אוקספורד טוענים כי די במינונים נמוכים של דקסמתזון כדי להשיג את האפקט המקסימלי. מתן מינון נמוך עשוי להגביל את תופעות הלוואי האפשרויות, ובהן לחץ דם גבוה וגלוקוז גבוה. אולם חלק מהארצות מעדיפות לנקוט בגישה של המתנה ומעקב, שכן אם דקסמתזון ניתן בשלב מוקדם מדי, קיימת סכנה שהוא יחליש את המערכת החיסונית בזמן שהיא עדיין נאבקת בווירוס.

 

בכל הנוגע לטיפול, החוקרים מסכימים שהתזמון הוא קריטי. הם מאמינים כי הימים השביעי או השמיני למחלה הם אופטימליים למתן התרופה, משום שהעומס הנגיפי בשלב זה נמצא בירידה. במקרים של חולים קשים, זהו השלב בו החשש מאובדן שליטה של המערכת החיסונית, מחליף את החשש מהשתכפלות של הווירוס עצמו.

 

אם כן, דקסמתזון לא מונעת את הווירוס, אך התרופה עשויה לסייע להילחם בתהליכים הדלקתיים שנגרמים כתוצאה ממנו, וייתכן שהיא תהפוך לחלק מסט של תרופות שישמשו לטיפול בקורונה. בנוסף לדקסמתזון, ייתכן שסט התרופות יכלול גם את התרופה למחלת האבולה – רמדסיוויר. תרופה זו נמצאת כיום במחקר, בשל יכולתה לעצור את השתכפלות הווירוס בשלבים הראשונים של ההדבקה.