פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתבלוגנזק מיותר - השפעותיה של אי-ספיקת כליות כרונית

נזק מיותר - השפעותיה של אי-ספיקת כליות כרונית

מאת: צוות מדיקס
נזק מיותר - השפעותיה של אי-ספיקת כליות כרונית

הכליות הן בדרך כלל הראשונות להרגיש את העומס שמביאה איתה העלייה באיכות החיים. הבעיה האמיתית היא, שבמרבית המקרים ההשלכות מורגשות רק כשכבר מאוחר מדי, ועל כן חשוב ביותר להעלות את המודעות בנושא.

במהלך העשורים האחרונים, הודות לקמפיינים להעלאת המודעות בקרב הציבור והתקדמות במדע הרפואה, נרשמה הצלחה רבה במלחמה במחלות לב וסרטן.

 

למרות זאת, מחלה קטלנית נוספת ממשיכה להשתולל בעולם ולזרוע הרס רב, בעוד שכיחותה באוכלוסיה נמצאת בעלייה מתמדת, בעיקר במדינות אסיה, ביחס ישיר לעליה בהכנסות במדינה. מה היא אותה מחלה מסתורית? מדובר במחלת כליות, או ליתר דיוק - אי-ספיקת כליות כרונית (CKD - Chronic Kidney Disease), ירידה מתמשכת בתפקודי הכליות שיכולה להדרדר עד לכדי לאי-ספיקת כליה מלאה.

 

עפ"י דו"ח ה-USRDS (מאגר הנתונים האמריקאי לכליות) העדכני ביותר, 

הבעיה חריפה במיוחד בטאיוואן, המדינה המובילה בשכיחות החולים הסובלים ממחלת כליות סופנית - 493 חולים על כל 100,000 איש.

 

נכון להיום, חמש מתוך עשר המדינות המובילות בעולם במספר הסובלים מאי-ספיקת כליות מצויות ביבשת אסיה: תאילנד (346 אנשים מתוך כל 100,000), סינגפור (333), קוריאה הדרומית (311), יפן (296) ומלזיה (259). מדובר ברמות הגבוהות בערך פי 3 מאלו הקיימות באוסטרליה וניו-זילנד (117 ו-119 אנשים מתוך כל 100,000) ובמרבית מדינות אירופה, כמו, למשל, הולנד (117) ושוודיה (121).

 

לאור זאת, אין זה מפתיע שבשנת 2019 דורגה אי-ספיקת כליות במקום השישי בין גורמי המוות בהונג קונג וסינגפור. במהלך העשור האחרון, המשיכו שיעורי התמותה מן המחלה לעלות בהתמדה, ולא נראה כי העקומה עתידה להשתטח בקרוב.

 

מה שעוד יותר מפתיע, זה שהמודעות לבעיה נותרת נמוכה, למרות שמבט חטוף בכותרות העיתונים מגלה מספר רב של דמויות מוכרות שנפטרו בעקבות המחלה בתקופה האחרונה. דוגמא אחת למפורסם שהוכרע על-ידי אי-ספיקת כליות הוא הזמר ההונג קונגי מלויס, חקיין מפורסם של אלביס פרסלי, שנפטר בדצמבר האחרון בגיל 68 בעקבות כשל כלייתי.

 

דוגמא נוספת היא צ'איה סאסומסאפ, לשעבר שר הבריאות התאילנדי, שסבל מכשל כלייתי אף הוא, והלך לעולמו גם כן בדצמבר, ובאותו גיל.

 

בדו"ח ה-USRDS מופיעה תאילנד כמדינה בה התרחשה העלייה החדה ביותר בקצב הגידול במספר חולי אי-ספיקת כליות סופניים מאז שנת 2003 - עלייה של כ-19.4% בממוצע בשנה. במקום השני אחרי תאילנד נמצאת מלזיה, הסובלת מגידול של קרוב ל-13.2% בשנה.

 

לעומתן, אינדונזיה לא חושפת את הנתונים הנוגעים לשכיחות המחלה בקרב אוכלוסית אזרחיה. נכון להיום, סכרת הינה גורם המוות השלישי בשכיחותו במדינה, זאת לאחר שבשנת 2009 דורגה במקום השישי ברשימה בלבד. וכאן בדיוק טמונה הסיבה לגידול האקספפונציאלי בשכיחות המחלה במדינות אסיה.

 

אי-ספיקת כליות כרונית נמנית עם סיבוכי הסכרת (סכרת נעורים וסכרת מסוג 2) הנפוצים ביותר. סכרת מסוג 2 גם היא מחלה האופיינית בעיקר לאותן מדינות המצויות במגמת עליה במדד ההכנסה.

 

תהליכי אורבניזציה ועלייה בהיצע המשרות המשרדיות לרוב מלווים בירידה באיכות התזונה. עובדי צווארון לבן, הסובלים ממחסור בזמן, לרוב יעדיפו להמיר אוכל ביתי מבושל במזון מעובד, אבל ישכחו להמיר את העבודה הפיזית, בה עסקו בעבר, באימונים מתוכננים בהתאם.

 

במרבית המקרים, קיים מתאם בין סכרת מסוג 2 לבין השמנת יתר. יחד עם זאת, בקרב ילידי אסיה קיימת נטיה להתפתחות סכרת מסוג 2 במשקלי גוף נמוכים בהרבה מאלו המקושרים למחלה בקרב אנשים ממוצא אירופאי.

 

ארגון הצדקה הבריטי Kidney Research UK מדווח כי אנשים ממוצא אסייתי הסובלים מסכרת מצויים בסיכון הגבוה פי 10 ללקות בכשל כלייתי מאשר חולי סכרת ממוצא אירופאי.

 

בנוסף, מחקרים קליניים קושרים בין אי-ספיקת כליות כרונית לבין מחלות זיהומיות הנפוצות באסיה, זאת מאחר ונזק כלייתי נמנה עם תופעות הלוואי של מחלות שונות כגון קדחת דנגי, הפטיטיס B ו-C, איידס, מלריה ושחפת.

 

כך, לדוגמא, בשנת 2016 נפטר השחקן התאילנדי טרידסאדי "פור" סאהוונג בגיל 35 מקדחת דנגי, לאחר שהמחלה גרמה לרצף סיבוכים שכלל כשל כלייתי פתאומי. 

 

גם מחלות לב נמצאו קשורות לבעיות בכליות. לחץ הדם הגבוה שגורם למחלות לב עלול לפגוע גם בכלי הדם הזעירים המצויים בכליות, וכתוצאה מכך נפגעת יכולת סינון הדם שלהן, ותפקודן נפגע.

 

אז איך יכול להיות שאי-ספיקת כליות לא מאובחנת בשלבים מוקדמים יותר? סיבה אחת לכך היא הפיכתו של חוזקן קצר הטווח של הכליות לחולשה ארוכת טווח.

 

לכליות צורה של שעועית והן ממוקמות מתחת לכלוב הצלעות, וממלאות את תפקיד סוס העבודה בגוף. הכליות מעבדות ומנקות את הדם על-ידי סינון רעלנים ופסולת החוצה, תוך כדי שמירה על רמות ויטמינים, חומצות אמינו, גלוקוז והורמונים תקינות.

 

סוסי עבודה הם סתגלנים מטבעם. הם מתמודדים עם עומס בהצלחה במשך שנים, עד שיום אחד הם מגיעים לקצה גבול יכולתם וקורסים.

 

וזוהי בדיוק הבעיה באי-ספיקת כליות - כל עוד הנזק מועט, הסימנים אינם נראים לעין, וכשהם הופכים בולטים, המחלה כבר נמצאת בשלב מתקדם. כתוצאה מכך, לרוב מאובחנים החולים במהלך בדיקות הקשורות למצבים רפואיים אחרים.

 

דבר זה מצוי די ביד עם חוסר מודעות. הקשר הקיים בין סכרת לבין אי-ספיקת כליות אינו מוכר באותה המידה כמו הקשר לבעיות סוכר בדם, ועל כן לרוב לא נבדקים תפקודי הכליה של חולי סכרת כלל. 

 

בסקר שנערך בשנת 2020 על-ידי ה-Kidney Research UK נמצא כי כמחצית מהרופאים ואנשי צוותי הסיעוד אינם מבצעים באופן שגרתי בדיקות לזיהוי נזקי כליה בעת ביצוע מבדקים שנתיים. לדבריהם, הסיבה לתופעה היא תחושת בושה בקרב המטופלים, שמעדיפים להמנע ממתן דגימות שתן.

 

בנוסף, הראה הסקר כי רבים מבין המטופלים כלל לא היו מודעים לכך שהסכרת מגבירה את הסיכון שלהם לאי-ספיקת כליות ולמידת הסיכון הכרוכה בה. פיתוח טכנולוגי עשוי להוות פתרון אחד אפשרי לבעיה.

 

בפברואר, נבחר הסטארט-אפ הישראלי healthy.io על-ידי פרוייקט הדיגיטליזציה של שירות הבריאות הלאומי הבריטי (NHSX) לספק חצי מליון ערכות בדיקה ביתיות מבוססות סמארטפון. במסגרת הפרוייקט יסופקו למטופלים כוסות איסוף וסטיקים לבדיקה עצמית של שתן. הסטיקים נסרקים באמצעות אפליקציה ייעודית, והתוצאה נשלחת אל רופא המשפחה.

 

הבדיקה תאפשר לקבוע את ערכי היחס בין האלבומין לקריאטינין (ACR), המהווים מדד של רמת החלבון בשתן. אבחון בעיות בכליות מתבצע בדרך עיקרית אחת נוספת - באמצעות ביצוע בדיקת דם, המודדת את קצב הסינון הגלובולרי המשוער בדם (eGFR) - כמה דם יכולות הכליות לסנן במהלך דקה אחת.

 

סימנים נראים לעין של אי-ספיקת כליות כוללים עייפות, קוצר נשימה, דם בשתן ובצקות באיזור הידיים וכפות הרגליים.

 

אחת הדרכים היעילות ביותר להקטין את מידת הסיכון היא להמנע מעישון ולהקפיד על שגרת אימונים ותזונה בריאה, כולל להפחית את כמות המלח באוכל.

 

דיאטה עתירת מלח מפרה את האיזון בין כמויות הנתרן והאשלגן בכליות, ובכך פוגעת בתפקודן. דבר זה עולה בקנה אחד עם כמויות המלח הגבוהות המצויות באוכל האסייתי.

 

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על צריכה של עד 5 גרם מלח ביום. במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת לונדון נמצא כי צריכת המלח בקרב אנשים ממוצא סיני הינה בין הגבוהות בעולם, ועומדת על 10 גרם ביום בממוצע.

 

כמו כן, מחקר שנערך באוניברסיטת חואג'ונג למדע וטכנולוגיה בווהאן שבסין מצא כי אגוזי בטל (אריכא) אינם תורמים לתפקודן היעיל של הכליות אף הן, וצריכתם מעלה את הסיכון לאי-ספיקת כליות כרונית פי 1.44. תפריט עשיר בצמחים ירוקים, בעיקר כאלו שהם בעלי גוון כהה ומרובי עלים, דגים המכילים רמות גבוהות של אומגה 3, ופירות יער מספק את התמיכה הטובה ביותר עבור הכליות. 

 

הכליות נמנות עם איברי הגוף הרב-גוניים והמורכבים ביותר. השמירה על בריאותן, לעומת זאת, פשוטה בהרבה. מעבר לתזונה בריאה יותר ובדיקה שגרתית של תפקודי הכליה כחלק מבדיקות רופא תקופתיות יכולה לחולל מהפך בגישה לטיפול באי-ספיקת כליות - מעבר מריפוי למניעה מוקדמת.