פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתבלוגדלקת מפרקים שגרונית: אימונולוגים חוקרים אפשרויות להפוך את המחלה הכרונית, לברת מרפא

דלקת מפרקים שגרונית: אימונולוגים חוקרים אפשרויות להפוך את המחלה הכרונית, לברת מרפא

מאת: צוות מדיקס
דלקת מפרקים שגרונית: אימונולוגים חוקרים אפשרויות להפוך את המחלה הכרונית, לברת מרפא

האם מגיפת הקורונה תשפוך אור על המחלה האוטואימונית הנפוצה בעולם? השימוש בתרופות נגד דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis) לטיפול בחולי קורונה עשוי לעזור לחוקרים לפתח דרכים שיעזרו לא רק להתמודד עם תסמיני המחלה, אלא להביא לריפוי מלא שלה.

2020 הפכה את כולנו למדענים, כשכל אחד ואחת, בין אם רצינו בכך או לא, נהיו מומחים בתפקוד מערכת החיסון האנושית.

 

בעוד שבימים שטרום מגיפת הקורונה מרבית האנשים בכלל לא שמעו על תאי T ו-B, ובטח שלא ידעו איזה תפקיד הם משחקים במערכת החיסון, כיום כמעט כל אחד מכיר את פעילותם בהגנה על הגוף מפני פתוגנים חיצוניים דוגמת נגיף הקורונה, ויודע גם מה קורה כאשר מערכת החיסון יוצאת מכלל שליטה בנסיון להפטר מהנגיף, ותוך כדי פוגעת באיברי הגוף בזה אחר זה. עד כה, הטיפול היעיל ביותר שנמצא למצב הזה, הנקרא בשם סערת ציטוקינים, הוא שימוש בתרופות המיועדות לטיפול במחלות אוטואימוניות שונות, כגון דלקת מפרקים שגרונית, סכרת נעורים ומחלות מעי דלקתיות.

 

הגורם המשותף למחלות אלו הוא חוסר איזון בפעילות מערכת החיסון, אשר טועה "לחשוב" שהגוף מותקף על-ידי גורם פתוגני, וכתוצאה מכך פונה כנגד הגוף עצמו ויוצרת נוגדנים התוקפים רקמות בריאות. דלקת מפרקים שגרונית הינה המחלה האוטואימונית הנפוצה ביותר, והיא נגרמת כאשר מערכת החיסון תוקפת את הסחוס הסינוביאלי - רקמת ריפוד המצויה ברווח שבין שני צדי המפרק. 

 

כתוצאה מכך, נוצרת באיזור דלקת שגורמת לנפיחות באיזור הקרום הסינוביאלי, כך שתפקודו התקין של הקרום נפגע והוא אינו יכול להמשיך ולתמוך במבנה המפרק; במצבים של אבחון וטיפול מהירים, מדובר בנפיחות שהיא זמנית. בנוסף, מולקולות שונות המופרשות באיזור כחלק מהתהליך הדלקתי גורמות לנזק לעצמות ולרקמות הסמוכות - רקמות סחוס וגידים.

 

ההחולים בדלקת מפרקים שגרונית סובלים מכאבים, אדמומיות, נפיחות ונוקשות באיזור המפרק. המחלה פוגעת בכ-1% מכלל האוכלוסיה, כאשר הסיכון לחלות גבוה יותר בקרב נשים ועומד על פי שניים או שלושה מהסיכון בקרב גברים. לרוב, קצב התפתחות המחלה גבוה והיא מופיעה בגילאים צעירים יותר מאשר במקרה של דלקת מפרקים ניוונית (osteoarthritis), אשר בדרך כלל מופיעה בעקבות שחיקה של המפרק לאורך שנים.

 

נכון לעכשיו, לא קיימת תרופה למחלה. ללא טיפול נכון, יכולה דלקת מפרקים שגרונית להפוך למצב כרוני מגביל, ולפגוע ביכולותו של החולה לבצע פעולות יומיומיות פשוטות.

 

רבים מהחולים הסובלים מכאבים כרוניים נאלצים לעזוב את עבודתם, וכמעט חמישית מן החולים סובלים מבעיות נפשיות הקשורות למחלה. המחלה אף מעלה את הסיכוי ללקות בתסמונות דלקתיות אחרות, רבות מהן בעלות פוטנציאל קטלני, כמו, לדוגמא, מחלות לב ושבץ.

 

מאחר והסיבה העומדת מאחורי אותה תקלה בפעילות מערכת החיסון שגורמת למחלה עדיין אינה ידועה, מרבית הטיפולים הקיימים כיום מתמקדים בניהול הכאב שחווה המטופל באמצעות צמצום הדלקת, או בנסיון למנוע נזק נוסף לרקמות על-ידי הקטנת מספר אירועי ההתלקחות.

 

סטרואידים משמשים כקו הגנה ראשון בטיפול בדלקת מאז שנת 1948. באותה שנה, התבצע בקליניקת מאיו בארה"ב הנסיון הראשון לטפל בדלקת מפרקים שגרונית באמצעות סטרואידים. הניסוי נערך באישה בת 29, אשר טופלה בתרופה ניסיונית שניתנה לה בזריקה. לאחר יומיים, במהלכם קיבלה המטופלת שתי זריקות, מצבה השתפר בצורה דרסטית, היא השתחררה מאשפוז ויצאה למסע קניות שארך שלוש שעות.

 

במהלך השנה האחרונה הפך סטרואיד בשם דקסהמתזון לתרופה המובילה להפחתת הדלקת הנגרמת על-ידי נגיף הקורונה, ולקראת סוף 2020, הסתבר שלתרופה פוטנציאל טיפולי אף יותר גבוה כאשר היא ניתנת בשילוב עם תרופה אחרת המשמשת בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית - טוציליזומאב.

 

מדובר בתרופה ששייכת לקבוצת התרופות הביולוגיות, שהן למעשה תרופות המכילות נוגדנים, שדומים לנוגדנים המיוצרים על-ידי הגוף באופן טבעי כשהוא נלחם בחיידקים ונגיפים. ההבדל הוא, שאותם נוגדנים המצויים בתרופות הביולוגיות תוכננו והונדסו במיוחד כך שיוכלו לתקוף מרכיבים שונים של מערכת החיסון כגון תאי B, תאי T וכימוקינים (חלבונים המשמשים להעברת סיגנלים) ספציפיים.

 

במהלך שני העשורים האחרונים, חוללו התרופות הביולוגיות מהפיכה בתחום הטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, ואפשרו לרופאים להשתלט על התגובה האוטואימונית.

 

טוציליזומאב אושרה לשימוש על-ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בשנת 2010. התרופה מכילה נוגדן החוסם את פעילותו של קולטן תאי בשם אינטרליוקין 6 (IL-6). קולטן זה פועל כסמן עבור מערכת החיסון, המאותת לה לשלוח כוחות לאיזור בו הוא נמצא. כוחות אלו, המגיעים במספרים גבוהים בהרבה מן הנדרש, גורמים להתפתחות הדלקת. 

 

הבעיה בשימוש בסטרואידים ותרופות ביולוגיות היא תופעות הלוואי הנגרמות על-ידם. בנוסף, תרופות ביולוגיות הן יקרות, ולכן לעתים קרובות נמצאות מחוץ להישג ידם של חולים במדינות מתפתחות.

 

יתרה מזאת, דיכוי מעין זה של מערכת החיסון הוא פתרון קצר טווח, מאחר ובטווח הארוך הוא מגביר את הסיכון ללקות במחלות נוספות ותורם להתפתחות זיהומים.

 

זו הסיבה לכך שחוקרים מנסים להבין מהו הגורם הראשוני לדלקת מפרקים שגרונית: אם נוכל לזהות את מקור המחלה ודרך ההתפתחות שלה, יגדל בהרבה הסיכוי לפתח תרופות שיאפשרו לעצור ולרפא את המחלה בלי לפגוע בתפקוד התקין והרגיל של מערכת החיסון.

 

לקראת סוף השנה שעברה, פרסמה קבוצה של חוקרים מאמר בכתב העת המדעי Lancet אשר עוסק בפוטנציאל הגלום באימונותרפיה - ניצול מערכת החיסון להארכת תקופות הנסיגה ואפילו למניעת התקדמות המחלה. ההחוקרים ציינו כי בעוד שהשימוש באימונותרפיה לטיפול במספר סוגי סרטן נהיה נפוץ יותר, המחקר הנוגע לשימוש בה בטיפול במחלות אוטואימוניות נמצא בשלב הרבה פחות מתקדם.

 

יחד עם זאת, במהלך השנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שבחנו התפתחות דלקת מפרקים שגרונית בחולי סרטן, שטופלו בתרופות אימונותרפיות. מהצד החיובי, הערכות החוקרים הנוכחיות מציבות חולי סרטן בסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, בעוד שבעבר, ניתן היה לחקור את התפתחות המחלה רק משלב הופעת התסמינים במטופלים ולא קודם לכן.

 

בנוסף, נכון להיום נערך מחקר ראשוני בשימוש חיסון מבוסס פפטידים פוטנציאלי , ואילו תחום מחקר נוסף מתמקד בפיתוח חיסון אשר נועד לדכא סוג מסוים של תאי T.

 

מדובר בתאי T שאינם מסוגלים להבדיל בין אנטיגנים עצמיים "טובים" (תהליכים תאיים תקינים) לבין אנטיגנים זרים "רעים" (פתוגנים חיצוניים כגון נגיפים), ולמעשה גורמים להיפרסטימולציה (הפעלת יתר) של מערכת החיסון, הגורמת בתורה ליצירת נוגדנים. במצב תקין, עוברים תאי T תהליך הבשלה בבלוטות הלימפה, הכולל שלב סינון, במהלכו תהליך כימי בבלוטה גורם למוות של תאים תוקפניים מדי, בטרם אלו סיימו להתפתח.

 

יחד עם זאת, באנשים הסובלים ממחלות אוטואימוניות תהליך זה נפגע ולא פועל בצורה מיטבית. בתחילת פברואר, חתמה פייזר על חוזה מו"פ עם חברת ביוטק בלגית בשם אימציס (Imcyse) לצורך פיתוח תרופה שאמורה לטפל בדיוק בבעיה הזו.

 

ההתפתחות בתחום האימונותרפיה פותחת פתח לאפשרות של פיתוח תרופה לדלקת מפרקים שגרונית בעתיד הקרוב. ייתכן ומחקרים שנערכים בטיפול בנגיף הקורונה ישפכו אור חדש על הנושא ויעזרו לזרז את התהליך.

 

גם בתחום הטיפולים נעשתה התקדמות רבה במהלך 40 השנים האחרונות. מומים משמעותיים הנגרמים מדלקת המפרקים השגרונית הפכו לנפוצים הרבה פחות, ומספר החולים המרותקים לכסא גלגלים בעקבות הכאב קטן משמעותית.

 

 

למרות זאת, טרם גילינו כיצד להשתלט על המחלה. העירנות משתלמת, ביקור זריז אצל הרופא בהופעת התסמינים הראשונים יכול לתרום רבות לטיפול, מאחר וקיימות תרופות שיכולות למנוע נזק נוסף ולאפשר לחולים לנהל חיים מלאים.