שאל שאלה

ביקרת באתר שלנו ועדיין יש לך שאלות? אתה מוזמן לפנות אלינו בכל עת

יעוץ והכוונה הניתנים שלא במסגרת פתיחת שירות אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופא ואינם בגדר "אבחנה רפואית" או "חוות דעת רפואית".
בכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה (גופני או נפשי), יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, לחדר מיון בבית חולים קרוב או למגן דוד אדום.

פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתבלוגלמה זה טוב להרגיש חולה?

למה זה טוב להרגיש חולה?

למה זה טוב להרגיש חולה?

זה רק מרגיש רע, אבל תאמינו לנו זה לטובתכם (האבולוציונית)

מרגישים חולים? האבולוציה רוצה להגיד לכם משהו. 
 
רובנו לוקחים כמובנת מאליה את הידיעה שמחלה מידבקת מלווה בתחושת מחלה – חום, אף גדוש, חולשה. אבל, זה לא שמיקרובים משפיעים ישירות על התנהגות החולה. למעשה, המערכת החיסונית מזהה את הזיהום, ובתיווך עצבים והורמונים משנה בכוונה את הפעילות המוחית האחראית ל"התנהגות מחלה".
 
כל מי שגידל חיית בית יודע ש"התנהגות מחלה" אינה ייחודית לבני-אדם. מחקרים מראים שאפילו חרקים מתנהגים דומה כשהם חולים. זה רומז על כך שהתופעה נובעת ממנגנון חיוני ששרד במהלך האבולוציה בבעלי-חיים ברמות התפתחות שונות.
אז מה יוצא לנו מזה? מדוע אנחנו מרגישים, מתנהגים ונראים כחולים, כאשר אנחנו נדבקים בנגיף או בחיידק מסוים? 
 
פרופ' גיא שחר מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע ושותפתו למחקר, ד"ר קרן שחר מהמחלקה לפסיכולוגיה במכללה למנהל, בדקו את ההשערה  שהמנגנון הזה פועל על מנת לבודד את הפרט החולה מסביבתו החברתית ולהקטין את שיעור ההדבקה של קרוביו במחלה.
 
במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת PLos Biology בחינה של כל אחד מתסמיני המחלה הנפוצים התיישבה עם השערת המדענים: הפחתה ברעב ובצמא מצמצמת את הסיכויים שהחולה יחלוק ארוחות עם הקבוצה, ומקטינה את הפרשת הצואה וההקאה – מסלולים רגילים להפצת חיידקים; העייפות והריבוי בשינה מפחיתים את ניידות החולה, ובכך מקטינים את רדיוס ההדבקה שלו, וכך גם בנוגע לדיכאון ולחוסר עניין במצבים חברתיים ומיניים; הירידה בטיפוח העצמי ושינויים בשפת הגוף נועדו לאותת לסביבה שיש פה חולה ושעדיף להתרחק ממנו. כל המנגנונים האלה מקטינים במידה משמעותית את הסיכויים שהמחלה תופץ – בין אם מדובר בהדבקה באמצעות הפה, מגע או באוויר.
 
המחקר של פרופ' שחר וד"ר שחר מסביר כי המגנון פועל ברמת "הגן האנוכי" (תיאוריה מדעית שלפיה יש לבחון את האבולוציה ברמת הגן, ולא ברמת האורגניזם הבודד, כשמשימתנו הבלעדית היא לשמר את הגנים שלנו). "התנהגות זאת ", מסבירה ד"ר שחר, "מגוננת על עותקיו של 'הגן האנוכי', ובכך מאפשרת לו להעלות את שיעורו באוכלוסייה".
 
אז מה המסקנה? אנחנו יודעים שבידוד הוא הדרך היעילה ביותר לעצור מחלות מידבקות", אומר פרופ' שחר, "ועדיין, כשמדובר במחלות כמו שפעת, שנתפסות – בטעות – כלא-מסוכנות, אנשים נוטים לקחת כדור להורדת חום וכאבים ולצאת לעבודה. אבל חשוב להבין שלהתנהגות בזמן מחלה יש תפקיד. שפעת הורגת מיליוני אנשים מדי שנה, ובחלק מהמקרים האלה הסיבה היא שאנחנו לא מפסיקים להפיץ אותה". בקיצור, חולים? הישארו במיטה.