שאל שאלה

ביקרת באתר שלנו ועדיין יש לך שאלות? אתה מוזמן לפנות אלינו בכל עת

יעוץ והכוונה הניתנים שלא במסגרת פתיחת שירות אינם מהווים תחליף לבדיקה או לייעוץ אצל רופא ואינם בגדר "אבחנה רפואית" או "חוות דעת רפואית".
בכל מקרה של בעיה דחופה, מקרה חירום או מצב מצוקה (גופני או נפשי), יש לפנות לקבלת טיפול רפואי אצל הרופא המטפל, לחדר מיון בבית חולים קרוב או למגן דוד אדום.

פתח שירות

קראת על השירותים שלנו ואתה מעוניין לקבל שירות? נשמח לעזור

 

Share

תנאי שימוש למערכת שיחת הווידאו

שימ/י לב: המידע המופיע על מסך המחשב שלך עלול להיחשף לעיני הסובבים, ובכלל זה בני משפחה ו/או כל אדם אחר המצוי בקרבתך בעת השימוש במערכת.

 

בתום השיחה במערכת מוטלת על המשתמש/ת אחריות בלעדית להסיר את המידע, ו/או את נתוני הזיהוי, ו/או כל נתון אחר, אשר עלול לאפשר גישה למידע ו/או לשירות למי שאינו מורשה לכך. אני פוטר/ת בזאת את מדיקס מכל אחריות ו/או חבות בגין אי־ביצוע הסרה כאמור.

close
דף הביתבלוגהשתלה בגלל פוביה

השתלה בגלל פוביה

השתלה בגלל פוביה

פחד ממחטים הוביל את סו יורק (55) להחלטה דרמטית ששינתה את חייה

מה יותר מפחיד: זריקה או ניתוח? יש אנשים שהתשובה שלהם עשויה להפתיע אותכם.
 
נכון, זה לא קל להזריק אינסולין כל יום, אבל רוב גדול של חולי הסוכרת, גם ילדים, מתרגלים ועושים מה שצריך. בכל זאת, הם רוצים להרגיש טוב ולשמור על בריאותם. אבל סו יורק (55), שסובלת מסוכרת נעורים מאז שהייתה בת 7, לא יכלה לעמוד בזה יותר. 
 
יורק היא האדם הראשון בעולם שעבר ניתוח השתלת לבלב, שימו לב – רק בגלל שהיא סובלת מפוביה ממחטים.
 
טוב, לא מדובר בסתם חשש קטן. הפחד שלה היה כה גדול עד שכשהייתה מזריקה לעצמה אינסולין, היא הייתה רועדת בכל הגוף ומקיאה. ב-2012 הפוביה שלה הגיעה לשיא, עם פרסום תקנות חדשות לנהיגה, שלפיהן על נהגים סוכרתיים לבדוק את רמת הסוכר בדם לפני הנהיגה ומדיי שעתיים כשהם נוהגים. "זה כבר היה יותר מדי מחטים בשבילי", היא אומרת. היא החליטה לוותר על נהיגה, אך הגוף שלה היה חלש מדיי להליכות רחוקות מה שעלול היה להשאיר אותה מרותקת לבית.
 
יורק ניסתה היפנוזה, טיפול קוניטיבי-התנהגותי, אבל שום דבר לא עזר. הזרקת האינסולין נמשכה לעיתים קרובות 20 דקות.
 
בראיון לרשת הטלוויזיה הבריטית בי-בי-סי אמרה יורק כי הניתוח שעברה שינה את חייה. הרופאים ציינו, מצדם, כי תוחלת החיים שלה הוכפלה. יורק מספרת כי היא הרגישה נפלא ומלאת אנרגיות לאחר הניתוח. "אני לא צריכה להיאבק בכל טיפוס במדרגות, לחוש קוצר נשימה. העור שלי כבר לא צהוב או אפור ואני לא נראית תשושה כל הזמן". לדבריה, היא אפילו הזדקקה למשקפיים חדשות, לאחר שהראייה שלה השתפרה בעקבות הניתוח, והתחושה חזרה למקומות ברגליים שלה שבהם לא יכלה לחוש יותר דבר.
 
לקח ליורק יותר משנתיים להיות משובצת ברשימת המתנה להשתלה, שבמהלכן הופיעה 3 פעמים מול פאנל של רופאים שדן בשאלה אם הפוביה שלה היא סיבה מספיק טובה לעבור ניתוח כה רציני והאם היא זכאית להשתלה, בהתחשב בכך שלא סבלה מסיבוכים בכליה.
 
"זו הייתה החלטה קשה מאוד", אומר המנתח ד"ר רמאן דנדה, "מדובר במקרה יוצא דופן". אבל יורק חושבת שהיא לא כזאת חריגה ושפוביה ממחטים היא די נפוצה אצל אנשים הסובלים מסוכרת זמן רב. להם, היא אומרת, הסיפור שלה יכול להעניק תקווה.